אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר וַה’ לֹא עָשָׂה (עמוס פרק ג פסוק ו)
כתב הרמב”ם הלכות תשובה (פרק ג הלכה ד) אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה.
מהרמב”ם אנחנו למדים שעיקר תקיעת השופר באה לעיר אותנו מתרדמה אשר מכהה את חושי האדם. והינה תרדמת הרגל האדם ומחמת הרגל האדם חושיו כהים ואינו מרגיש במעשיו כלל אלא מהלך הוא באפילת הרגלו ואינו שם על לבו להתבונן ולבחון את מעשיו ולכן שוגה הוא בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל.
גם בקיום תורה ומצוות ותפילות לה’ הרבה פעמים אדם עושה אותם כמצוות אנשים מלומדה ללא הרגש, וזה מה שבא הרמב,ם לעיר אותנו בימים אלו בימי הדין והרחמים לעורר את הרגש והלב לעבוד את ה’ מתוך יראה ושמחה אבל העיקר בשימת לב.
דוגמא לכך נספר ברב רבי זאב קיציס ע”ה שהיה אחד מן החבריא קדישא מתלמידי הבעל שם טוב הקדוש, והיה דבוק לרבו בכל נימי נפשו, בשבוע של ראש השנה ביקש הבעל שם טוב מתלמידו רבי זאב שייכנס לחדרו כי עליו לשוחח עימו בעניין חשוב, בגיל וברעדה נכנס רבי זאב אל הקודש פנימה והתייצב בפני רבו, ברצוני להטיל עליך את סידור התקיעות בראש השנה הבא עלינו לטובה, אבקש אפוא ממך שתלמד היטב את כוונות התקיעות על מנת שיתקבלו לרצון לפני אדון כל, יצא רבי זאב מחדרו של רבו נכנס לבית המדרש והתיישב ללמוד את כוונות התקיעות בכדי שלא יתבלבל בשעת סידורן, הוא כתב את הכוונות על גיליון נייר והניח אותו בכיס בגדו העליון בכדי שיוכל לעיין בו בעת סידור התקיעות.
צפה בעל שם טוב ברוח קדשו במעשה זה של רבי זאב ולא נראה הדבר בעיניו, והנה כאשר רבי זאב צעד מבית המדרש לכיוון ביתו נשמט מכיסו הגיליון ונאבד, רבי זאב לא שם לב לדבר והיה בטוח אפוא כי הגיליון מצוי בכיסו, כאשר ניגש רבי זאב לסדר את התקיעות התחיל למשש בכיסו חיפש את הגיליון ולא מצאו, אמנם את הכוונות שהיו כתובות עליו הוא למד ושינן מכל מקום הוא לא ידע אותן על בוריים בעל פה, פרץ רבי זאב בבכי מר ובלב נשבר ונדכה נאלץ לסדר את התקיעות ללא הכוונות.
כאשר ניגש לאחר התפילה לברך את רבו בברכת שנה טובה, אמר לו הבעל שם טוב בארמון המלכים נמצאים היכלות וחדרים רבים לכל שער ולכל דלת יש מפתח מיוחד אבל ישנו כלי אחד אשר עימו ניתן לפתוח את כל הדלתות ואת כל המנעולים, “הלא הוא הגרזן” בכוחו לפרוץ את כל השערים הכוונות, הן המפתחות לכל שערי שמים, לכל שער בשמים כוונה משלו לא ניתן לפתוח את שער אחד עם הכוונה השייכת לשער השני, אבל יש כלי אחד שמסוגל לפתוח ולפרוץ את כל שערי השמים והוא הלב לב נשבר ונדכה לב כזה יש בכוחו לפרוץ את כל ההיכלות של מעלה. תפלתנו מהרה תתקבל.
