חיי האדם רצופים סינתזות – הרכבות וחיבורים המביאים ליצירות חדשות, קשרים חדשים ופיתוח עוצמות ויכולות אישיות וחברתיות. חיי הנישואין מהווים אף הם סינתזה יצירתית בין שני אנשים אך הם אינם הסינתזה הראשונה בחייו של האדם שמעצם יצירתו מורכב מנשמה וגוף. כבר מנעורינו אנו עמלים לאחד בתוכנו מגוון כוחות סותרים ומשלימים אשר יוצרים את האדם השלם, הבוגר, הבוחר והאחראי.
נישואין מהווים יצירת אחדות בין בני זוג היוצרת שלמות. מתוך אחדות זו נוצרת הוויה שלישית, חדשה שלא היתה קיימת בעבר, בדומה לתרכובת של שני מרכיבים כמו חמצן ומימן היוצרים מים – חומר חדש לגמרי. כך גם נישואין הם יחס עמוק יותר מאשר פגישה ארעית או עבודה משותפת. מורכבות הנישואין היא נתינה עצמית תוך הקדשה לאחר מתוך אחריות, שותפות, ונתינה מוחלטת. דווקא מורכבות זו גורמת לתחייה מחודשת של כל אחד מבני הזוג בהתגלות של זהות גדולה יותר. נישואים הם אינם אוסף של שני אנשים, הם אינם קשרים מסוימים או פעולות מסוימות שפירוד בשל סכסוך בין השניים מאיים עליהם. נישואין הם מצב תודעתי חדש שמתגלה בעיקר בתקשורת בין בני הזוג, ובהכרה המשותפת שנישואיהם הפכו אותם לאחד.
על מנת להגיע לשלמות והאחדות הפוטנציאלית בנישואין, על בני הזוג לעבור דרך ארוכה. בני האדם שונים זה מזה, פרצופיהם שונים ובהתאם לכך גם דעותיהם, רגשותיהם, השקפותיהם ורצונותיהם. משהחליטו לכרוך את חייהם יחד, נדרשת השקעה ועבודה בכדי להגיע אל ההתאמה. מסיבה זו נישואין הם אינם סוף הדרך אלא ראשיתה בה מושתתים נתוני יסוד המאפשרים את היציאה המשותפת לדרך שסופה הערכה הדדית, שנים שהפכו לאחד. לפעמים קשה היא הדרך, אך תמיד תהיה מאתגרת ומתגמלת. בכדי להגיע את הפסגה השביל צריך להיות נהיר, ברור וחלק. בכדי לטפס ולהגיע אל היעד, על הדרך להיות פנויה. זוגיות איתנה מחייבת השקעה מתמדת והקדשת כל הכוחות והאנרגיה לבנייה משותפת וקיום תקשורת נכונה.
למרבה הצער, בעידן המודרני חדרו מוקשים המחבלים, מפריעים ומקשים בצעידה אל היעד. הטכנולוגיה המודרנית משפיעה על מבנה המשפחה והקשר הזוגי ולא אחת מפריעה לתפקודם. אחד השינויים הגדולים שהביאה הטכנולוגיה ותרבות האינטרנט הוא הרשתות החברתיות. למרות שנדמה היה, ועדיין מדובר ברעיון חברתי מוצלח, הרשתות יצרו בעיה משמעותית של גבולות, בכל תחומי החיים בכל ובחיים הפרטיים בפרט. בנוסף לשינוי שנוצר אצל רבים, נוצרה בעיה נוספת של תלות. הפסיכיאטריה הכירה בנזק הנפשי שנגרם כתוצאה מתלות זו, והגדירה אבחנה בספר ה D.S.M. כהתמכרות לאינטרנט ולטלפונים ניידים. הפרעה נפשית רשמית מוגדרת כאשר אנשים לא מסוגלים להפסיק לבדוק מה חדש דרך המכשירים הטכנולוגיים למיניהם עד כדי אי תקינות נפשית.
גם ללא התמכרות מאובחנת ומוגדרת, עצם הסיטואציה משפיעה רבות על חיי הזוגיות והמשפחה. בעצם החיבור לרשתות הוחלף החיבור אל הזולת, היכרויות אנושיות הוחלפו בהיכרויות באתרים, מה שמאפשר גם הסתתרות מאחורי זהויות בדויות ומדומיינות. החשיפה המרובה והחופשית יוצרת תלות רגשית לריגושים לא מספקים אשר גוררים לריגושים מסעירים נוספים בלחיצת כפתור וסיפוק חלול שדועך שוב במהרה.התנהלות לא נכונה זו פגעה אנושות ביחסים בין בני זוג וביחסים בין ילדים להורים. במקרים רבים כאשר מבחינים בנזק קשה מאוד לתקן.
גם מי שאינו מחפש ריגושים ברשת, אינו חסין מפגיעה בזוגיות ובחיי המשפחה. העיסוקים השונים למיניהם וסוגיהם הם גזלני זמן ש”זוללים” את הזמן היקר והחשוב כל כך לבני הבית. רוב בני האדם עייפים בסופו של יום ובמקום להתאמץ ולהשקיע בתקשורת ובשותפות, מעדיפים לצפות בסרטון סתמי על פני שיחה, עשייה משותפת או בילוי בחברתו של בן הזוג.
הניסיון הקליני מעיד על אינספור מקרים בהם בני הזוג, הן גברים והן נשים, מתלוננים על היגררות של בן הזוג להתעסקות עם המכשיר הסלולארי על פניהם, על חוסר ריכוז בזמן פעולות משותפות, ואפילו על ביטול פעילויות משותפות והעדפת ההאזנה והצפייה. כך מוצאים את עצמם זוגות רבים עם גורם שלישי בחייהם שחודר, משפיע ומחבל.
כיצד נצליח להחזיר את הגבולות הנכונים לחיי המשפחה? כיצד נוכל ליהנות מיתרונות הטכנולוגיה ולא להינזק?
תורתנו הקדושה והנצחית התאימה את ההוראות והציוויים לכל זמן ולכל תקופה כך שיגנו עלינו ויעזרו לנו לבצע את התפקיד והיעוד המצופה מאתנו בכל העידנים.
“וקראת לשבת עונג”… וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר” (ישעיהו נח יג). דרשו חז”ל: “וכבדתו”” – לא יהיה מלבושך של שבת כמלבושך של חול”. “מעשות דרכיך”” – שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול”. “ודבר דבר”” – שלא יהיה דיבורך של שבת כדיבורך של חול”.
על פי חז”ל, בשבת מתהווה, מתגלה ומתהדק הקשר הזוגי. מתנה היתה בבית גנזיו של הקב”ה ושבת שמה. מתנה זו ניתנה לעם ישראל עוד בהיותם במדבר. נשאלת השאלה – מדוע נקראת השבת מתנה?! הרי כל כך הרבה ציווים, הדרכות ואזהרות כרוכים סביבה. אך אם נעמיק, נתבונן ונלמד, נבין שההדרכות הגלויות והסמויות של חז”ל לקיום שמירת השבת מכוונות גם את מערכת הנישואין לגישה מערכתית במיוחד ביום זה שבכוחו הסגולי מחזק את הזוגיות בפרט ואת התא המשפחתי בכלל.
“מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת” כך אומר הפתגם הידוע. אי אפשר להגיע אל השבת בלי טרחה והשקעה גשמית, והכנה רוחנית. עקרת הבית מגייסת את בני המשפחה, בן הזוג והילדים להכנה משותפת לקראת השבת, מארגון וסדר עד לבישול ואפיה. זוהי הזדמנות לעבודה יצירתית משותפת המקשרת, מחברת ומחזקת את מערכת היחסים בין בני המשפחה. זמן פנוי צריך להיות מנוצל ומתוכנן בצוותא בכדי להכין את השבת ביעילות ולקבלה כראוי. כאשר נכנסת השבת, העולם עוצר מלכת, מופסק המרוץ המאפיין את ששת ימי המעשה. “ששת ימים תעשה מלאכה” – בהגיע השבת תהיה בעיניו כעשויה. אין לחשוב מחשבות מטרידות, אין רעשים והפרעות, אין הסחת הדעת. כל המשפחה מרוכזת ומתמקדת בקדושת השבת. אין הודעות, דואר אלקטרוני ועדכוני חדשות. הכל נשאר מונח בירכתי הבית, וכולם ממוקדים בכאן ועכשיו, בקדושה הרוחנית היורדת ממעל ואופפת את היקום ומבקשת- עצור!! חשוב מה הוא תפקידך בעולמך, לשם מה נברא העולם ומהי מטרת בריאתך. חשיבה זו מתאפשרת רק ע”י עצירה, כיוון החשיבה והעמקתה.
שבת היא לב קיום העולם. כשם שהלב מזרים את הדם בעורקים לכל חלקי הגוף, כך השבת מזרימה את סוד קיום העולם בששת ימי השבוע, כמו שנאמר בפיוט “קה אכסוף נועם שבת”, “ששת ימים המקבלים קדושה משבת קדשך” (רבי אהרן הגדול מקרלין).
שולחן השבת מאפשר ומזמין סקירת מערכות לתקשורת עם בן הזוג ועם שאר בני המשפחה. כאשר כולם יושבים בצוותא – כצוות, אחד מול השני, אחד עם השני ללא גורם שלישי שמסיח את הדעת ומנסה לגזול את תשומת הלב. זוהי הזדמנות להקשבה פעילה המאפשרת התחברות, הבנת הזולת ומציאת פתרונות משותפים כשאין שום גורם שמאיץ ומאיים מן הצד. כולם כאן בשביל כולם. ההתפתחות הרוחנית בקשר מטעינה את בני הזוג משבת לשבת באנרגיה חיונית וחיובית שתשפיע על כל ימי השבוע הבאים. “מנוחת שלום, ושלוה והשקט ובטח”, מנוחה הבאה לידי ביטוי גם בנטרול גורמי התקשורת החיצוניים ומהווה עוגן ליציבות, לקרבה ובטחון בין בני הזוג בכל ימי המעשה.
