במשך כיובל שנים פיתח פרופ’ מרדכי רוטנברג, חתן פרס ישראל, שיטת טיפול המבוססת על מקורות היהדות על גווניהם הרבים. גישתו של פרופ’ רוטנברג מבוססת על מושג “הצמצום” שתיאר רבנו האר”י ז”ל, גדול המקובלים בעת החדשה. על עיקרי הגישה בהסתכלות עכשווית ויומיומית, במאמר של תלמידו של פרופ’ רוטנברג, מרום גורין MSW.
לפי תפיסתו של האר”י, קודם לבריאת העולם צמצם הקב”ה את אורו האינסופי כדי לפנות מקום –”חלל פנוי”, בלשונו- שבתוכו יוכל לברוא את המציאות הפיזית, ובמיוחד את העולם האנושי. למושג ה”צמצום” ניתנו פירושים רבים, ומבחינה פסיכולוגית חשובה במיוחד פרשנותה של החסידות, שהסבירה את המושג דרך דוגמאות מחיי הנפש. קבלת האר”י דיברה על הא-ל האינסופי, המצמצם את אורו כדי לברוא את העולם- והחסידות הראתה שכך נוהג הורה, המצמצם את עצמו כדי שילדו יוכל להתפתח. כך הופך הצמצום למודל פסיכולוגי, שאפשר להשתמש בו בשלל מימדים. המימדים העיקריים שעליהם דיבר פרופ’ רוטנברג הם- המימד התוך אישי, המימד הבין אישי, המימד הבין דורי והמימד העל אישי.
המימד התוך אישי-
הנחת היסוד של הפסיכולוגיה היהודית היא שהאדם בשורשו הוא טוב ושואף לטוב. התינוק, בתחילת חייו, אינו רק רוצה לספק את מהוויו וצרכיו כפי שטוענת הפסיכולוגיה המערבית, אלא גם רוצה להיטיב לזולת. בתחילה ההטבה היא לעצמו כי הוא תופס את עצמו ככל המציאות, אך לאחר מכן ההטבה מתרחבת לאימו ואחר כך לחברה בכללותה. הרצון הזה של האדם להשפיע מאורו הייחודי ולהטביע את חותמו בעולם הוא אבן יסוד בחשיבה של הפסיכולוגיה היהודית. מתוך הנחה זו, נגזרת גם התפיסה הטיפולית שטוענת שבשורש המצוקות, המעקפים והקשיים שסובלים מהם המטופלים שאנו פוגשים, נמצא יסוד טוב שעל המטפל לחלץ אותו ולתת לו ביטוי באופן בריא ולא הרסני. הפתולוגיה, על פי תפיסה זו, נגרמת בעקבות “התפשטות” יתר של כוח מסוים בנפש, ובתהליך הטיפול אנו לומדים “לצמצם” את הכוח הזה ולאפשר, בזכות צמצומו, לגלות כוחות נוספים שלא התאפשרו לבוא לידי ביטוי.
המימד הבין אישי-
התפיסה המערבית טוענת כי האדם השלם הוא אדם אשר מודע לעצמו, מספק את צרכיו ומגשים את יכולותיו. התפיסה הזו טומנת בחובה הנחה כי האדם מתפתח בתוך “חלל ריק” כאינדיבידואל שכל שאיפתו היא הגשמתו העצמית האגואיסטית. בניגוד לתפיסה הזו, הפסיכולוגיה היהודית טוענת כי האדם אינו יכול להתפתח ללא קשר עם הזולת, והשלמות העצמית עוברת תמיד דרך הפרייה הדדית בתוך קשר עם האחר. כולנו, למעשה, “מחצית השקל” אשר זקוקים לזולת כדי להשלים את עצמנו.
כדי להביא לידי התפתחות נפשית, על האדם “לצמצם” את עצמו כדי ליצור דיאלוג כנה ואמתי עם הזולת ובזכות כך להשלים את עצמו. כמה כאב, מצוקות וקשיים אנו פוגשים במרחבי הטיפול והחינוך כאשר האדם אינו מוכן להצטמצם אל עבר זולתו ומתבצר בעמדתו. בתהליך הטיפולי, דרך המפגש המיוחד של המטפל והמטופל אנו לומדים את אומנות “הצמצום” ומאפשרים למידה של רקימת קשרים שונים מזה שהמטופל הכיר וחווה עד כה.
המימד הבין דורי-
העידן בו אנו חיים, מפגיש אותנו עם אתגרים ומורכבויות שונות ומגוונות ביחסי הורים-ילדים. בעקבות כך, אנו נדרשים לשכלל את המיומנויות ההוריות שלנו ואת הקשרים עם ילדנו. תפיסת הפסיכולוגיה היהודית, נותנת קריאת כיוון משמעותית וכלים להורים אשר מבקשים לרקום יחסים טובים ובריאים עם ילדיהם. קריאה זו מבוססת על תיאור אב המצמצם את עצמו במכוון, על מנת לפנות מקום לבנו, כמתואר ע”י המגיד ממזריטש: “כמו האב שרואה את בנו משחק באגוזים אז מחמת אהבתו משחק גם הוא עמו, הגם שאצל אביו נראה זה מעשה נערות וקטנות אף על פי כן מחמת אהבתו לבנו, שיקבל תענוג ממנו, מצמצם את שכלו הגדול”. בלשון אחר, הדרך לקשר טוב ומשמעותי בין הורה לילדו, עוברת דרך היכולת של האב ל”צמצם” את עצמו, לאפשר מרחב אמיתי לאור המיוחד של ילדו ואף ללמוד ממנו.
המימד העל אישי-
ברוב שנותיה של הפסיכולוגיה המערבית, התבוננו על נפש האדם מהפריזמה הביולוגית. מתוך פריזמה זו, הושם דגש עיקרי ורב על סיפוק דחפיו וצרכיו הביולוגיים והפיזיים של התינוק כדי שהתפתחותו הנפשית תהיה תקינה. הפסיכולוגיה היהודית, מודעת לכך שיש באדם מימד ביולוגי-יצרי, אך גם מוסיפה מימד נוסף והוא הרובד הרוחני-יצירתי. מתוך חשיבה זו, בתהליך הטיפולי על פי הפסיכולוגיה היהודית, מושם דגש רב על עבודת התפילה, האמונה והרבדים הרוחניים בנפשו של המטופל ובתוך המפגש הייחודי בין המטפל למטופל.
דוגמא אחת לביטוי של מימד זה בתהליך הטיפול, מתרחשת כאשר המטפל, במפגש עם המטופל, מגלה שיש לו קושי הדומה לקושי של המטופל. כאשר המטפל יעשה עבודה נפשית-פנימית לתיקון הקושי הזה, יתרחש גם שינוי נפשי-פנימי אצל המטופל שלו מתוך ההנחה היסודית של הפסיכולוגיה היהודית, שאנו ערבים זה לזה ובפרט כאשר נוצר קשר טיפולי אמיץ.
בהתבסס על עקרונות אלו, התפתחה משנתו של פרופ’ רוטנברג לגישה מקצועית וטיפולית המקנה תעצומות, ומאפשרת לכל אדם התמודדות מיטבית יותר בכל תחומי החיים.
