קובעת תורתנו הקדושה ‘לא טוב היות האדם לבדו’. קביעה זו באה על מנת לומר שבעולם שעשה בורא העולם ברוך הוא, לא ניתן להיות מורגש ולהיות רגיש לזולת אלא אם כן האדם מתמזג אל תוך עולמו של האחר. לא תינתן אפשרות ‘להיות’ ולחוות את החוויות הנורמטיביות אלא אם כן האדם יתאחד עם זולתו. חז”ל קובעים כי המלה ‘טוב’ משמעותה תכלית. בבריאת העולם על כל יום נאמר ‘טוב’ חוץ מהיום השני, היות ויצר הרע נברא ביום השני על זה לא יאמר ‘טוב’. מפני שתחושת של תכליתו של היצר הוא לבודד את האדם מזולתו, לגרום לתחושת ריקנות ואפסיות. הכוח שמורגש לאדם על ידי זולתו נשאב מתחושת העשייה והתגלות היכולות של האדם עם הצלחתו.
כוח האחדות היא זו שתביא אל האדם את הסיפוק המרבי שיכול האדם לרכוש עלי אדמות. בחמש עשרה שנה שאני מנחה ומטפל בתקשורת אפקטיבית בין בני משפחה רבים, ראיתי מאות מקרים, יחידים וזוגיים ומשפחתיים, שהמכנה המשותף בין כולם הוא – הפונקציה של האחדות ויחדיות בין עצמו לזולתו, בין בעל לאשתו, ובין אותו ילד או ילדה בני החמש או בני העשרים אל עצמם, לזולתם ועולמם.
רוב הבעיות הפסיכולוגיות הקוגניטיביות והרגשיות בין בני המשפחה ובין איש לרעהו, ויותר חשוב מכל, בין האדם אל עצמו, הוא חוסר האחדות או אי תחושת הגיבוש העצמי. כשהאדם נותן לעצמו את תחושת הריצוי הפנימי והסיפוק האוטנטי הנרכש אצלו, אזי מגיע הוא להרמוניה פנימית אמיתית. רמת החוזק הפנימי של האדם, הרגשי והקוגניטיבי הוא הפונקציה של האחדות שביארנו.
אבני היסוד בנישואין, ריצוי, הערכה, וכבוד. כך כותב הרמב”ם ע”ה בהקדמה לפרק חלק. המומחים בתחום הייעוץ והנחיה מדברים על כך שכל עוד האדם אינו מעניק לזולתו את הצרכים הרגשיים החיוניים לו על מנת להרגיש סיפוק אישי מערכתי לסביבה ולזולתו, אין הוא יכול לצפות שיהיה מקובל באותה סביבה כאחד שרצוי מעורך או מכובד.
הצורך לאחדות הפנימית דורשת את זה שיהיה לו לאדם את ההבנה לבנות מערכת של נתינה ולקיחה לו ולזולתו. כשיבין שיש לו צורך בכך ולזולתו גם כן, ושהצרכים זהים, יוקל מעליו ההרגשה שהוא צריך להמציא מהלכים שיתקבלו עליו. תחושת המאמץ ללא תוצאות מספקות יעיקו עליו ויגיע לחשוב שאין תקנה ופתרון למצב בו הוא מצא.
הטובה הגדולה ביותר שנתן ה’ ית’ לאדם היא להיות מעורב על זולתו בבנייה של מערכת הולמת ונאותה על מנת להגיע לתכלית הבריאה. ‘לא נתנו תורה והמצוות אלא לצרף בהם את הבריות’. הנחת היסוד היא שה’ ית’ נתן לאדם את היכולת להתמודד על פי רמת הקיבולת ומה שהוא יכול להכיל. ‘הנותן שלג כצמר כפור כאפר יפזר’. ומשם נלמד כי הצורך של כל תקשורת אפקטיבית בנויה על העקרונות של הנתינה והלקיחה על פי הצרכים האישיים ולפי הצרכים הבסיסיים ביותר, כפי שקבע הרמב”ם ע”ה.
בשביל להגיע לרמה של סיפוק אמיתי חייבים ללמוד את הנושא התקשורתי בינו לבין עצמו, ובין עצמו לזולתו. כפי שאמר לי מורי הרב שמחה כהן שליט”א, כמו שחייבים ללמוד נהיגה, חייבים ללמוד את נושא הנישואין והתקשורת. קבלת הרישיון היא התוצאה של תקשורת אפקטיבית והשמחה הפנימית.
אם כן ישנה חשיבות רבה בהבנת העיקרון של היחדיות וגיבוש העצמי, ה’סלפ’ self, להבנת ונתינת הצרכים אל האדם והוא אל הסביבה. כמה שיותר נפנים שבמידה רבה רמת הקשר תלויה בסיפוק העצמי לעולמו הפרטי של האדם – מול הסביבה הוא נמצא\ת, ובאינטגראליות (ובו זמנית) לה’מראה’ הפנימית שלו מול עצמו\ה. כך תהיה התקשורת כזו שכדאי להיות בה, ושווה להשקיע בה ולה. השבוע נדבר קצת על הבנת מיקום חינוך העצמי ושורשו, והמיזוג בין כל אלה יחד אל תקשורת הבין אישית והזוגית, ובכלל.ידוע שכל בריאה עלי אדמות רכשה לעצמה את ההסתגלות לחיים מול הסביבה והעולם שלו האישי, על פי היחסיות, הניתנת לה בעקבות שלושה אלמנטים מרכזיים. האחד היא הרכישה הניתנת לאדם מעצם היותה ‘נמצאת’ ממשפחת המוצא. אבא אמא, כגרעין מרכזי בחייו של הילד, אשר עד גיל 7-10 ‘רוכש’ לעצמו את זהות האישית, הקוגניטיבית הרגשית והאישיותית. הסביבה פחות משפיעה על ילד רך זה בגילאים אלה, אף כי נראה לעיתים הפוך לחלוטין. הוא נמצא בלימוד מתמיד ואינטנסיבי ביותר ורצון עז ללמוד איך מתנהגים מול הסביבה. האינדיקציה לדעת מתי מתגבשת הזהות הוא לראות באיזה שלב מחייו של הילד הוא מתחיל ‘ליישם’ את ‘לימודיו’ הנרכשות מול סביבה בו הוא מצא לעצמו. מציאת מקום זה מתבסס על כך שהקב”ה שם אותו באותו סביבה המיטיבה עמו באופן מקסימאלי מול חובותיו האישיים לפי נשמתו. לאיזה הורים הוא ישתייך, מי יהיו אחיו ואחיותיו, מי יהיו מוריו ומחנכיו, ולאיזה זרם הוא ישתייך, עד כדי קניית בגד ומאיזה מקום וממי, הוא יקנה. (יש להאיר, שמובא בשם האר”י הקדוש ז”ל, שהגלות מצאה את היהודי והביאה אותו למקום בו חפץ ה’ ית’ על פי שורשו. ולכן, יהודי אשר היה משורש מוחו של אדם הראשון הושלך אל עבר הים אל הארצות הקרות המובנות על פי חוק ומשפט ‘שכליות’ ושימת דגש יותר על אמוציות שכליות. יהודי אשר יהיה משורש הלב של אדם הראשון הושלך אל עבר המדינות החמות יותר, עשייה תיעשה על פי עקרונות ‘לבביות’ מאשר רגש שכלי. לכן היו כאלה ש’נגררו’ לצרפת ואשכנז כמו רש”י ז”ל רבותיו, ותלמידיו. והיו כאלה שגלו אל ספרד וגלילותיה כמו הרי”ף ז”ל הרמב”ם ז”ל ועוד. [עוד יש להאיר ממדרש, ‘אילו יוסף לא היה הולך לשכם, לא היה נמכר’. לומר, שהמקום גורם, גורר את האדם ולא האדם מוצא לעצמו את מקומו) וכך חייו של האדם יהיו מלווים בדברים השייכים רק לו מבחינת ‘והאדם נברא יחידי’, כך שסביבתו תשפיע במידת הצורך לפי ועל פי חובותיו הרוחניים, ולכן האדם חייב את הוריו מחנכיו וסביבתו לרכוש ממנה את התביית ההסתגלות ]. ואם נחזור, היות ואישיותו מעוצבת והתגבשה במקום מסוים בו הוא נמצא, יחד עם זאת שאתגרי המציאות הרוחנית שלו ‘מכתיבים’ את תיקונו בעולם, התוצאה תהיה מערכת של האדם מול סביבתו בתהליכים אשר יגררו אותו לרצות, לחשוב, לדמיין (פי’ לחשוב על דרכים חלופיות שלא בנמצא כעת), על מנת להבין את המקום בו הוא נמצא. התהליכים הללו יהיו אלה שיגבשו את הצורה שהוא חושב, ומתרגל לחשוב ולעשות כל דבר. לכן לדוגמה, כל שיטות האבחון, אף כי יש בזה מה שאין בזה, יגיעו לסיכום זהה לגבי שורש הבעיה. אף ששיטות הטיפול בבעיה יהיו אחרות. מבחינת ‘וחבקוק העמידן על אחת’. כי לכל הענפים יש שורשים ולכל השורשים יש גזע אחד, המאחד את כולם. אחרי הרכישה לתהליכים הללו, אם, או כשיהיו אתגרים או בעיות רגשיים, שכליים \ קוגניטיביים (קשב, פרשנות, זיכרון), או\ ו התנהגותיים (הימנעות ממצבים בעייתיים, חיזוקים עצמיים לשימור הבעיה), האדם ישלוף ממקומות אלו את אפיוני ההסתגלות מול הבעיה. כפי שלמד ממחנכיו, ממוריו, ומהוריו. מורי הרב שמחה כהן שליט”א בספרו הבית היהודי רבות מדבר על האתגרים הקיימים וההתמודדויות תוך כדי השתמשות באלמנטים הנרכשים . עם כל זה, ועוד, האדם נכנס אל נישואיו, ואל מערכת ההורות. ‘זה…לא יקרא אצלי’. הילדה בת ה16 אומרת לעצמה, אחרי עונש כבד מהוריה. ‘אני לא אעניש את הילדים שלי כך…אין שום צדק בעונש הזה…’. ומה שהיא לא מבינה, זה שהיא נושאת את הצ’יפ הגנטי מהוריה, מחנכיה, ומסביבתה. ובו נמצא ריכוז מאפייני ההתפתחות והפרשנויות, עד כדי שיטות ההסתגלות ופתרון הבעיה. ובעת שליפת דרכי ההפעלה מול האתגר (ענישת הילד\ה שלה), יישלף דרכי ההתמודדות, ללא משים. אלא אם תבין שלכל תקדים יש תקדים, ולכל צד יש צד, ולכל הבנה שהיא מבינה ישנה הבנה שלא חשבה עליה. ולכן ההתמדה בלימוד העצמי מול העולם והסביבה, תאפשר לה להגיע לרמות שונות ומגובנות להתפתחות האני, לאני משופר מיוחד ומסוים. כך תתגבש העצמאיות הביטחון חיזוק ה’סלפ’, והחוסן הפנימי, גם אם התרגלה למערכות שונות של הבנה ופרשנות, והתרגלויות שונות מהגרעין היינו משפחת המוצא. על קצה המזלג, ולסיכום מאמר קצר זה, הלימוד וההבנה למערכות תקשורתיות בין האדם לזולתו ולעצמו, הכוללים בו זמנית שילוב ויחסיות המתפרשות על פי ההבנות הנרכשות לפי הבניית אישיותו של האדם מהוריו וממחנכיו וסביבתו, תנווט את האדם אל ייעודו. פעם הבאה בס”ד נדבר על האלמנט השני והשלישי להסתגלות ואתגרים הנמצאים לפני האדם ואם ישנה דרך התמודדות.
הרב תדהר כהן, יועץ נישואין ומשפחה בכיר, מדריך מומחה ליועצים, מאבחן למבוגרים וילדים (גרפולוגיה, אבחון צבעים, ועל פי אירידולוגיה)
לקביעת תור נא חייגו : 02-5377783 או050-415-1057 ניתן להתייעץ (ללא תשלום) בין השעות 10-12 בלילה. או להשאיר הודעה קולית. לקבלת מאמרים מאת הרב תדהר לבית, מדי שבוע נא לצלצל או להשאיר הודעה, לכתובת מדויקת, שם, וטלפון\נייד.
