עולם התקשורת עובר מהפכה חסרת תקדים. רוב הציבור נמצא ברוב שעות היום עם המכשיר הסלולארי, שעות מוקדשות לרשתות חברתיות, ורובנו מצייצים, משתפים ומסמסים. כך נוכל לראות זוג שיושב באותו המקום וכל אחד עסוק במכשיר הפרטי שבידו, או אמא המשגיחה על ילדיה בגינה הציבורית תוך השגחה צמודה לא פחות על התנועות במכשיר הנייד. הזמינות כמעט אבסולוטית, ואיפשהו בני האדם איבדו את הקשר והחיבור האמיתי לעצמם, לסביבתם ומשפחתם. אבסורד שדווקא מכשירי תקשורת גורמים לחוסר תקשורת.
מאחר ודרכי התקשורת השתנו במובנים רבים, בהתאם לכך השתנו גם ערכי החברה. תקשורת מהירה וזמינה, יוצרת במקרים רבים העברת מסרים בדרך קרה ומנוכרת ללא התייחסות לערך המסר המועבר. אין ספק שריבוי התקשורת דיגיטלית והמתועשת יוצר לא אחת משברים רבים בתקשורת הבין אישית, בקשר בין בני זוג, בין הורים לילדים וגורם לבעיות של חוסר משמעת וחציית גבולות. לכולם ברור מעל לכל ספק שהשימוש בעולם הדיגיטלי לטוב ולרע משנה את פני החברה.
השינויים החברתיים המהותיים בעידן הדיגטלי.
מחקרים מלמדים שכיום ילדים מקבלים החלטות מהר יותר מבעבר ובטוחים יותר בהחלטותיהם. אחת הסיבות לכך היא היכולת לשתף מספר רב של אנשים בזמן קצר. הילד מרגיש שאם אני בטוח בהחלטה שלי יחד עם עוד רבים כמוני, אני יכול למצות את האפשרויות הניתנות לי ומיד לעבור להחלטה הכרחית, חשובה.
אך “אליה וקוץ בה”. החלטות המתקבלות במהירות אינן מאפשרות לילד להעמיק חשיבה ולהתבונן בהרחבה על הנושא המדובר. דרך ההתקשרות הדיגיטאלית הילד אינו יוצר דיאלוג אנושי המאפשר לחוש ולהרגיש את הזולת, מפספס את הדרוש לו להתפתחותו החברתית ומסתפק באינטראקציה חברתית מצומצמת.
הפלטפורמה הדיגיטאלית יוצרת תחושה של יותר חוויות, יותר אינטראקציות בפחות זמן, וכל זאת ללא תנועה אלא תוך ישיבה מול מסך. מאחר וזוהי צורת ההתקשרות, הזהות יכולה להיות אנונימית או פיקטיבית תוך הסתתרות מאחורי זהויות בדויות שלהן מותר לומר, לחשוב ולכתוב הכל. האוטונומיה הזו מאפשרת לנו להתעדכן בכל נושא, להיות “חלק” מהעשייה כל הזמן, גם אם איננו נוכחים בפועל.
תקשורת – האמנם?
בני האדם הם יצורים הזקוקים למגע חושי כצורך בלתי ניתן לערעור. מחקרים מצביעים על הצורך במגע, במבט, טון דיבור ומעידים על השפעתם בקשר בין אנשים. תעתועי הקדמה והניסיון לכלול בסחף הזרם האדיר כמה שיותר אנשים שגילם הולך ופוחת הוא גורם המסכן את התרבות החברתית האנושית שהייתה קיימת עד לפני דור או שניים. התקשורת האנושית היא מפתח מרכזי באיכות קשרים בין אישיים, משפחתיים וחברתיים, היא אבן בניין הכרחית בזוגיות, וכאשר היא עוברת בצורה שטחית, במקום לקשר ולחבר היא תחבל ותוביל לתוצאה הפוכה. בהיעדר חלופה, היא תהפוך להרגל ותיעשה כמעט בלתי הפיכה.
מדהים לגלות כמה הורים וזוגות חיים בניתוק רגשי מוחלט האחד מהשני פשוט כי הם שכחו מה זה לדבר, לשתף ולחלוק. התקשורת המאיצה והמתפתחת, היא אחד הגורמים העיקריים לאי התפתחות התקשורת הרגשית, זו הנבנית דרך מגע ורגש אנושי ותחושת אמת ולא דרך מסכי מגע, שאין בהם כל מגע עם אלו איתם אנו מתקשרים.
לסיכום ניתן לומר כי הכל נגמר ומתחיל במילים. שום טכנולוגיה מתקדמת ככל שתהיה אינה יכולה להיות תחליף לכלי העוצמתי והפשוט כל כך שטבע בנו הבורא כבני אדם הזקוקים לקבל ומיטיבים לספק לזולתנו, הלא הוא הקשר האנושי שבכוחו לסלול את הדרך לפגוש את הלב.
