שאלת המסכים מטרידה בזמננו לא מעט משפחות. הורים מתלבטים אם להכניס לביתם מסכים ובכך להיכנס למורכבות חינוכית עם הילדים העשויה לגרור מתחים ולא מעט עימותים; או להימנע מכך לחלוטין, ולחסוך את הקשיים. הדבר ידוע כי רבו נזקי המסך, רוחניים וגשמיים, אך מאידך – המסך מעסיק את הילדים, ונהיה “שקט בבית”. מה עושים?
הנקודה המשמעותית שיש להורים לתת את הדעת עליה בהכניסם מחשב הביתה היא בעיית ההתמכרות למכשיר, הגוררת בעקבותיה בזבוז זמן למכביר. אחד הפיתרונות הידועים המוצעים להורים היא ללמד את הילדים להשתמש במכשיר באופן מבוקר, לכוון אותם, להגביל את זמן ההתעסקות עם המחשב וכו’. גדולי המחנכים מתריעים על הנזקים העצומים הנגרמים מכך.
אך האם באמת ההדרכה וההכוונה לעיסוק מבוקר מתחילה בזמן שהילד לומד להשתמש במחשב?
התשובה היא לא!
השאלה המתוארת בפתיח היא דוגמא, אחת מיני רבות, ל”שפה משפחתית” שחסרה בבית. ה”שפה המשפחתית”, התקשורת והאווירה הביתית, מתחילה מגיל אפס, ולה משקל עצום בכל מה שקשור להדרכות חינוכיות מכל סוג שהוא.
האווירה המשפחתית היא התשתית החינוכית עליה נוכל “להעמיס” בהמשך מערכת של כללים והנחיות ובכך לעצב את עולמם של ילדינו.
מהי אווירה משפחתית?
אווירה משפחתית היא מערכת הערכים, אשר לפיה המשפחה חושבת, מרגישה ופועלת, והיא הדרך שבה ממלאים בני המשפחה את משימות היום יום. תחת הכותרת “אווירה משפחתית” נכללים דפוסי התקשורת בין בני הזוג, דפוסי התקשורת בין ההורים לילדיהם, האופן בו בני המשפחה בוחרים להתמודד עם קשיים, אכזבות והצלחות, ובעיקר: רמת השיתוף והשותפות בין בני המשפחה.
האווירה המשפחתית מסייעת לילד לעצב את השקפותיו, לבנות את אישיותו ומקנה לו הרגלים, מטען, וצידה להמשך החיים.
בבית בו האווירה הביקורתית היא הדומיננטית, בו מונפת אצבע מאשימה יותר מאצבע מלטפת, בית בו דואגים להראות לילד את חסרונותיו יותר ממעלותיו – לא ניתן לגדל בו ילדים פתוחים, מוכנים לשמוע ולקבל. הם יגדלו כמיטב התוצרת: מבקרים ומאשימים.
הורים העסוקים בשאלות חוזרות ונשנות כיצד להגיב כשהילד מבלה שעות רבות מול המחשב, מוטב שיעצרו לרגע וישאלו את עצמם מה הם עושים על מנת לחזק את מעמד היחסים שלהם עם ילדם. במה הם תורמים לכך שילדיהם אכן יהיו נכונים לקבל ומוכנים להכיל את דבריהם הנשמעים? כיצד מעשיהם ויחסם כלפיהם עשויים לגרום להם לרצות ולשמוע מה הם באמת חושבים ומה דעתם בכל עניין.
מטרתנו היא אפוא להשתית מערכת יחסים כזו שתיצור חיבור אנושי וחינוכי בינינו לילדנו שמתוך כך דעתנו תישמע ולא רק תאמר.
כיצד בונים אווירה משפחתית חיובית?
אווירה משפחתית נעימה ובעלת גוון חיובי מתחילה מראשית לידתו של הילד ולא מאותה נקודה בה אנו רוצים לחנך.
מערכת יחסים כזו מתחילה באווירת מקבלת ותומכת, מערכת בה גדול החיוב על השלילה, אווירה בה נדגיש לילד חזור ושנה את הכוחות החיוביים המפעמים בו, תכונותיו הטובות כישוריו, והערכתנו הרבה כלפיו – כבן אדם.
מערכת יחסים כזו, מאפשרת שיתוף בקשיים והתלבטויות והילד מוגן ובטוח לשתף את הוריו בקשיים בהם הוא נתקל מבלי לחשוש מדחייה וכעס כלפיו.
במערכת יחסים כזו בה ירגיש הילד כי ההורה איתו, אוחז בידיו וצועד עימו, מכיר בערכו, ומקבלו ללא תנאי – יוכל הילד לפנות מקום בליבו ובמחשבתו לדעות והדרכות שונות ואז בסייעתא דשמיא דרכו של ההורה לילדו תהיה סלולה.
