תקציר
השימוש במסכים הפך לחלק בלתי נפרד מחיי היום יום המודרניים, כולל עבור ילדים ונוער. אך לצד היתרונות והנגישות של הטכנולוגיה הדיגיטלית עולה גם הדאגה בנוגע לשימוש בעייתי במסכים והשלכותיו על התפתחות הילד[1]. במאמר זה נדון על ההשפעות הידועות של מסכים על התפתחות הילד, מאפייני השימוש הבעייתי, ודרכי התערבות במקרים של שימוש הבעייתי.
מבוא:
בעידן המודרני אנחנו עדים לצמיחה וחדירה של טכנולוגיה לכל תחומי חיינו: לימודים, עבודה, בידור ותקשורת חברתית.
על פי הדיווחים של ספקי אינטרנט וטלוויזיה[2], זמן מסך של ישראלים נמצא במגמת עלייה והגיע ל13 שעות ביום.
על פי סקר של פרטנר בשנת [3]2024, מבוסס על תשובותים של מעל 4500 ישראלים, 84% המשתתפים דיווחו שמשתמשים בנייד יותר מ-3 שעות ביום; לצד זאת 77% מהנחקרים טוענים ששימוש בנייד מעל 3 שעות ביום זה שימוש יתר, ו-71% שיטפו שהיו רוצים להפחית את שימושם בנייד. שנה לאחר מכך בסקר של בזק[4], משתתפים דיווחו על שינוי לו״ז שינה והרגלי כתיבה ועריכה, כגון שימוש בעוזר קולי במקום כתיבה עצמאית.
ומה קורה בקרב ילדים ונוער? מתי מדליקים את נורא אדומה?
הזינוק של זמן מסך מאוד רלוונטי גם בקרב ילדים ונוער. נתונים יבשים של בזק ב2025 מעידים על עלייה בשימוש במסכים דרך נפך גלישה: נפך גלישה ממוצע עלה ב82.88% מ2020 עד 2025. כמו כן, צמיחה של בינה מלכותית גם מגבירה את זמן השימוש במסכים. בנוסף, לפי הדיווח של בזק ב[5]2025, מבוסס על סקר של 4750 בני נוער בגילאי 13 עד 18, 39% מהנערים דיווחו שהשימוש במסכים הפך למעניין יותר לאחר השתלבות של בינה מלאכותית.
הגדרת השימוש הבעייתי במסכים:
התמכרות למסכים לא הוגדרה כהפרעה עצמאית ורשמית ב-DSM-5, לעומת הפרעת גיימינג המרוכזת במשחקי מחשב. על פי ההגדרות של משרד הבריאות הישראלי[6], התמכרות למסכים הינה תופעה יותר רחבה ויכולה להתבטא במגוון התנהגויות הקשורות לשימוש במסכים:
״התמכרות למסכים כוללת שימוש מופרז בטלפונים, מחשבים, רשתות חברתיות, צפייה בסרטונים ואף פורנוגרפיה או הימורים״.
לפי משרד לביטחון לאומי[7], השימוש במסכים מתואר כבעייתי כאשר עונה על הדרישות הבאות:
- הילדים לא מגבילים את עצמם כלל בשימוש במסכים וכל ניסיון שלכם להציב גבולות נתקל בחומה של תסכול, ויכוחים וריבים.
- הילדים מאבדים עניין בפעילויות אחרות, וזמן המסך הוא הדבר היחיד שמרגש ומניע אותם.
- הילדים עסוקים בתכנים ברשת גם כאשר אינם צופים או משחקים בהם – מדברים הרבה על המשחקים או על היוטיוברים האהובים עליהם, ונושאי השיחה שלהם הם בעיקר או רק סביב עולמות התוכן האלו.
- הילדים עסוקים במסכים (טאבלט, טלפונים) על חשבון תקשורת בין-אישית עם משפחה או עם חברים, למשל בזמן ארוחת שישי או מפגש חברתי.
- כשמגיע הזמן לכבות את המכשירים או להניח אותם בצד, הילדים מביעים תסכול קיצוני, מילולי, פיזי או רגשי. אלו הם תסמיני גמילה.
- זמן השימוש של הילדים במסכים או במשחקים מתגבר בהדרגה.
- הילדים משקרים לכם לגבי זמן השימוש במסכים, משחקים מאחורי הגב שלכם וכדומה.
- מצב הרוח של הילדים תלוי בזמן המסך שלהם. אם הילדים צריכים זמן מסך כדי להתחיל את היום עם חיוך או מרגישים שהם חייבים לשחק במחשב מיד כשהם חוזרים מבית הספר כדי להירגע מהיום הארוך, זה עלול להיות סימן להתמכרות.
הממצאים המרכזיים של [8]Health Behaviour in School-aged Children (HBSC) study, הסקר מ2022 שראיין 280000 נערים בגילאי11, 13 ו15 מ44 מדינות, מעידים שיותר מ10% מהנבחנים הראו שימוש בעייתי במסכים המתבטא באיבוד שליטה במשך שימוש למרות ההשלכות השליליות ותסמיני גמילה כגון רגזנות בזמן ללא מסכים, בדומה להתנהגות התמכרותית.
השפעות של שימוש במסכים על ילדים נוער:
חלק גדול מזמן מסך ילדים מבלים במדיה חברתית. לפי המחקר של vidal ו[9]Katzenstein, ישנן השפעות גם לטובה וגם לרעה בשימוש במדיה החברתי ומשפיעה על בריאות הנפש ותפקוד של המתבגרים. בנוסף, שינן סכנות מתמידות לאינטרנט כגון חשיפה לאלימות.
דווח בהרחבה כי שימוש בעייתי במסכים עלול לגרום למצוקה משמעותית ולפגיעה בתפקוד בחיי היומיום, וכן להפרעות נפשיות נלוות, כגון הפרעת קשב וריכוז (עם או בלי היפראקטיביות), דיכאון וחרדה[10].
במחקר ניסוי של [11]Zablotsky et al הממצאים מראים שהתבגרים עם רמות שימוש במסכים לצרכים לא חינוכיים עלולים להוות מגוון השלכות לבריאותם, הנובעים מחוסר פעילות גופנית מספקת, שינה מופחתת, חוסר מנוחה, רמות לא מספקות של תמיכה רגשית וחיי חברה פעילים עם בני גילם.
התערבות:
לפי הממצאים של הסקירה של ding וli מ2023[12], רוב ההתערבויות להתמכרות דיגיטלית אצל ילדים ומתבגרים היו טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים (CBT) או התערבויות מבוססות CBT, אשר מיועדים להוריד חרדה, דיכאון ותסמינים הקשורים להתמכרות הדיגיטלית. שנית, במקום להתמקד ישירות בהתנהגויות ממכרות, חלק מההתערבויות המבוססות על המשפחה מכוונות לחזק את תפקודי המשפחה והיחסים.
vidal ו[13]Katzenstein ממליצות על התערבות הורים בדרכים הבאות:
- דיון בהשפעות השליליות עם ילדים ובני נוער כדי להעלות את המודעות ולסייע בניהול השפעות פוטנציאליות אלו.
- הדגמת התנהגויות חיוביות בשימוש שלהם במדיה חברתית, שכן ילדים ובני נוער נוטים יותר לחקות את מה שהם רואים, ולא את מה שאומרים להם.
- סיוע ביישום אסטרטגיות למתן שימוש, כגון: לקיחת הפסקות קבועות ממכשירים דיגיטליים.
- כיבוי התראות בזמנים מוסכמים.
- קביעת שעות ומרחבים ללא טלפון.
- דיון בגבולות והתנהגויות מתאימים בעת אינטראקציה מקוונת.
לבסוף, התערבויות מבוססות דיגיטלית, כגון התערבויות מבוססות אתרים, אפליקציות ומציאות מדומה, הן מבטיחות בהתערבויות להתמכרות דיגיטלית בקרב ילדים ונוער.
בנוסף, עקב השפעה על פעילות גופנית ולוח שינה, מחקר של Zablotsky et al ממליץ על התערבות של הורים למען הגבלת זמן מסך והשקעה בהגברה של פעילות גופנית של המתהגרים; ולבסוף, מחקר מדגיש שישנה משמעות בחשיפה להנחיות לשינה, אכילה, פעילות גופנית וזמן מסך בריאים דרך רופאי ילדים.
סיכום ומסקנות
מאמר זה בחן את תופעת השימוש הבעייתי במסכים בקרב ילדים ובני נוער בישראל ובעולם, תוך התייחסות להיבטים הפסיכולוגיים, לגורמי הסיכון ולדרכי ההתערבות האפשריות. מן הספרות המחקרית עולה כי לצד היתרונות של הטכנולוגיה הדיגיטלית בתחומי הלמידה, התקשורת והפנאי, שימוש בלתי מבוקר עלול להיות קשור לפגיעה בתפקוד היומיומי, באיכות השינה, בפעילות גופנית ובקשרים החברתיים.
אמנם שימוש יתר במסכים עדיין לא נכנס לdsm, מדינות רבות, כולל ישראל, מזהות בזה מונח שכולל בתוכו מגוון דרכי שימוש פוגעניים הנלווים בתסמיני התמכרות ודורשים טיפול דומה. שימוש בעייתי במסכים עשוי להתבטא באובדן שליטה, בקושי להפחית את זמן השימוש ובהמשך השימוש למרות ההשלכות השליליות. כמו כן, מחקרים מצביעים על קשרים בין שימוש מוגבר במסכים לבין בריאות הנפש והגוף של המתבגרים.
הספרות מדגישה את חשיבותן של התערבויות קוגניטיביות־התנהגותיות ושל מעורבות הורית, הכוללת הצבת גבולות, דוגמה אישית ועידוד פעילויות חלופיות. כמו כן, לאנשי מקצוע בתחום הבריאות והחינוך יש דרך להשפיע דרך הדרכת משפחות.
לסיכום, ההתמודדות עם שימוש בעייתי במסכים מחייבת גישה משולבת המשלבת חינוך לאוריינות דיגיטלית, מעורבות משפחתית והתערבויות מבוססות ראיות. מחקר עתידי נדרש לבחון את גורמי הסיכון וההגנה ואת יעילותן ארוכת הטווח של תוכניות מניעה וטיפול, במטרה לקדם שימוש מאוזן בטכנולוגיה ולשמור על רווחתם הנפשית והחברתית של ילדים ובני נוער.
[2] https://www.bezeq.co.il/media/PDF/the_internet_report_2025.pdf
[3] https://www.isoc.org.il/sts-data/cell-report-partner-2024
[4] https://www.bezeq.co.il/media/PDF/the_internet_report_2025.pdf
[5] https://www.bezeq.co.il/media/PDF/the_internet_report_25pdf.pdf – בזק, סקר נוער 2025
[6] https://me.health.gov.il/mental-health/information-and-updates/addictions/digital-use/
[7] https://www.gov.il/he/pages/screen_addiction_in_children
[8] Boniel-Nissim et al. (2024). A focus on adolescent social media use and gaming in Europe, central Asia and Canada: Health Behaviour in School-aged Children international report from the 2021/2022 survey: volume 6. World Health Organization. Regional Office for Europe. https://iris.who.int/items/b7538d5f-d9ba-455f-ae11-80b28a43c76a
[9] Vidal C, Katzenstein J.M., (2026). John Hopkins Medicine, https://www.hopkinsmedicine.org/health/expert-qa/social-media-and-mental-health-in-children-and-teens
[10] Domingues-Montanari S. ״Clinical and psychological effects of excessive screen time on children” (2017). J. Paediatr. Child Health. 2017;53:333–338.
[12] Ding, K., & Li, H. (2023). Digital Addiction Intervention for Children and Adolescents: A Scoping Review. International journal of environmental research and public health, 20(6), 4777.
[13] Vidal C, Katzenstein J.M., (2026). John Hopkins Medicine, https://www.hopkinsmedicine.org/health/expert-qa/social-media-and-mental-health-in-children-and-teens
