כשחושבים על קשר מיטיב בין בני זוג, התמונה המצטיירת לנו היא בדרך כלל ורודה. בני הזוג צועדים יד ביד לחוף מבטחים ולא צולעים אליו. אך מה קורה כשמחלה קשה מפתיעה פתאום באמצע החיים?
קשר זוגי מצריך מרחב אינטימי, תקשורת, פתיחות בגילוי לב ומתן אמון. זוגיות נחשבת למלאכת מחשבת עדינה עוד לפני שהיא נחשפת למשברים, חולי ואתגרים. מחלה של אחד מבני הזוג משפיעה על הקשרים של אותו אדם עם עצמו, עם משפחתו וכמובן עם הקרוב ביותר שלו – בן או בת זוגו. הקושי הבריאותי הנובע מהמחלה הקשה מעיק על הקשר עד כדי כך שבני זוג יכולים להגיע למצב של דיכאון וחרדה ובמקרים קיצוניים אף למצב של פרידה. אולם, ישנם צעדים מעשיים שיכולים לעזור לזוגות ולתת תקווה, אם יוכלו בני הזוג לגייס מעצמם מודעות, סובלנות ומחויבות לתהליך המאתגר.
כשהחיים פוגשים אתגר…
מחלה באמצע החיים משפיעה על האדם בכמה היבטים. ראשית, החולה מתמודד מבחינה פיזית עם סבל וכאב שאין לו עליהם שליטה, אינם נותנים לו מנוח ומקשים על תפקודו היומיומי. בנוסף קיים עיסוק אובססיבי בחיפוש אחר ייעוצים רפואיים, מערכת תורים ענפה, טיפולים ובדיקות מתישות ואף מחשבות על מוות. ברוב המקרים החולה חווה שינויים גופניים הנובעים מפרוצדורות רפואיות המשליכים על הדימוי העצמי ותחושת הביטחון שלו. נוסף לכך פעמים רבות החולה אינו מצליח לתווך את קשייו ואת החוויה שלו לבן זוגו. במקרה שבו האדם החולה נפגע בתפקודו הוא עלול להרגיש חסר ערך ומשמעות. פגיעות זו בליווי ההתמודדויות השונות שציינו עלולות ליצור תחושות חרדה ודיכאון.
מחקר שפורסם על ידי ד”ר פנינה דורפמן-מנהלת שירות פסיכו-אונקולוגי של מרכז רפואי רבין (2019) הראה, שבין 40-60% מקרב חולי הסרטן יסבלו מחרדה ודיכאון. מצבים אלה עלולים להשליך באופן ניכר על מצבם הנפשי ואיכות חייהם של החולים ואף על הטיפול במחלתם.
התמודדות עם מחלת הסרטן משפיעה לא רק על החולים עצמם אלא גם על בני זוגם המטפלים. אחריות כבדה מוטלת על כתפיהם, מלווה בעומס נפשי ופיזי. כל אלה עלולים לגרום לתופעות המאפיינות דיכאון וחרדה. אבחון וטיפול נכון יכולים לסייע ולשפר את איכות חייהם של חולים ובני משפחתם ולהקל על הסבל שנגרם כתוצאה ממחלתם.
הגורמים להתפתחות חרדה ודיכאון בחולי סרטן
ישנם מספר גורמים המהווים טריגרים להתפתחות חרדה ודיכאון בחולים האונקולוגים. חלקם מוגדרים כגורמי סיכון ואחרים נובעים מתהליך מוחי מקביל המהווה תוצאה של המחלה או של הטיפולים השונים.
גורמי הסיכון כוללים מצבים רבים. לדוגמא, קשיים בחשיבה ובהבנה, מגבלות תקשורתיות, סימפטומים של התפשטות המחלה ושינויים פיזיים. שינויים אלו גורמים למהפך בשגרת החיים של החולה, בדימויו העצמי ומחשבותיו על המוות. לעיתים, חרדה ודיכאון נובעים מהמחלה עצמה או מהטיפול בה כתוצאה של הסתמנות “דלקתית” מוחית המופיעה במקביל להתפתחות המחלה ומלווה את תהליכי הטיפול. מחקרים רבים מצאו קשר בין התפתחות תהליכים סרטניים לתהליכי דלקת שונים בגוף וביניהם דלקת מוחית. לרשימת המחלות הארוכות להתפתחות דלקת מוחית מתווסף הדיכאון.
תסמינים העלולים להתפתח עקב חרדה ודיכאון
החרדה עלולה לגרום לסימפטומים שונים כגון: עייפות, כאב כרוני, קשיי נשימה, בחילות, הפרעות בשינה ועוד. הדיכאון יכול לגרום להחמרה בסימפטומים הללו והוא יכול להתאפיין גם בהתקפי בכי ומצב רוח ירוד, חוסר חשק, קשיי ריכוז וזיכרון, ירידה בתיאבון ובמשקל וכן בהתפרצויות כעס לא אופייניות. ביטוי שכיח של חרדה הוא הרגשה של פחד הולך וגדל המתבטא בתסמינים גופניים שונים כמו דופק מהיר, רעד, בחילות והקאות, עליה בלחץ הדם ונטייה לחשיבה חוזרת ומעגלית על המצוקה התחושתית. שכיח למצוא התנהגות המנעותית המצמצמת את תפקודו היומיומי של החולה וגורמת לעיכוב בקבלת טיפולים אונקולוגיים מתאימים ואף מובילה להימנעות מקבלת טיפול תואם למחלה ומקבלת החלטות מושכלות לגבי הטיפול בה.
סרטן, דיכאון, זוגיות ומה שביניהם
זוגות מדוכאים מאופיינים בשליליות רבה יותר, בעוינות ובביקורת, מה שמקשה גם ככה על החולה ובן או בת זוגו ועל התהליך אותו הם צריכים לעבור יחד. מחקר שנערך בטורונטו בבית החולים פרינסס מרגרט, בשיתוף פעולה עם המרכז הרפואי הדסה והתפרסם ב Journal of Clinical Oncology (2008), ביקש לבחון את מידת ההשפעה של ההתמודדות עם מחלת הסרטן על בני הזוג המטפלים וכיצד זו באה לידי ביטוי. מסקנות המחקר היו כי המתח והלחץ הנפשי בהם נתונים בני הזוג המטפלים, עלולים להיות גבוהים אף יותר מהלחץ שחוו החולים עצמם. קרוב ל-40% מהמטפלים דיווחו על תסמיני דיכאון, שיעור הגבוה פי שניים מאשר אצל החולים עצמם.
ייחודיות המחקר טמונה בכך שהוא שופך אור על טיב מערכת היחסים הזוגית כגורם המשפיע על הנטייה לדיכאון. המחקר בחן את השפעתם של מרכיבים שונים במערכת הזוגית כגון סוגי התקשרויות בין בני הזוג ורמת שביעות רצון ממערכת היחסים. תקשורת זוגית יכולה להתאפיין, בין היתר, כהתקשרות חרדתית או התקשרות המאופיינת בהימנעות. בני זוג – המטפלים, המאופיינים ברמות גבוהות של חרדה יטו לעסוק יותר בעצמם ותמיכתם בחולה תתאפיין פחות ברגישות. בני זוג אלו יפתחו תסמיני דיכאון נוכח המחלה והאובדן האפשרי. בני זוג המאופיינים ברמת תקשורת המנעותית, יהיו פחות מודעים לאופן שבו יש לתמוך בבן זוגם החולה ויטו להרחיק עצמם מהסיטואציה מסבלו של בן או בת הזוג. גם הם עלולים לפתח תסמינים של דיכאון. המחקר מצא כי חוסר שביעות רצון מהקשר הזוגי מהווה אף הוא גורם לדיכאון בקרב המטפלים. השפעתו הייתה רבה יותר מהשפעת גורם הנטל האובייקטיבי של הטיפול היומיומי בחולה.
השפעת הסרטן על הזוגיות
השפעת הסרטן על הזוגיות נגרמת מכמה סיבות. ראשית, הידיעה וגילוי המחלה מכניסים ללחץ. נוסף על הלחץ היומיומי מתחומי החיים השונים מתווסף פחד הישרדותי, ביקורים אינסופיים בבתי חולים, בדיקות מתישות, ירידה בתפקוד, חוסר יציבות פיננסית, ילדים השרויים במתח וחרדה וזקוקים לטיפול שוטף ושאר אחזקת הבית. האתגר הגדול הזה הופך לנטל. ברוב המקרים תקשורת המאופיינת בחוסר יציבות עוד טרם גילוי המחלה, משפיעה לרעה על בני הזוג בעת ההתמודדות עם המחלה. בנוסף, בן הזוג הבריא שמוצא עצמו נוטל את רוב תפקידי הבית תוך תמיכה גדולה בבן הזוג החולה, חווה קושי רב. חשוב לזכור כי המחלה מייצרת כאבים, מתח, חוסר ביטחון בדימוי הגוף עקב השמנה, רזון, התקרחות ועוד, לכן מטבע הדברים, גם האינטימיות הפיזית והרגשית נפגעת. נציין, כי לא כל בני זוג מצליחים לקחת על עצמם את התפקידים הנדרשים מהם ומחוסר יכולת או רצון, הם יוצאים ממערכת היחסים הזוגית, מייצרים ניתוק זמני בקשר או נפרדים לגמרי. כמובן שמציאות זו תקשה עוד יותר על החולה.
דרכי הטיפול
טיפול בדיכאון וחרדה מתחיל באבחון. ראשית מתבצעת שיחה בין המטופל לצוות הסיעודי. במקרים שאובחנו חרדה ודיכאון תתוכנן אסטרטגיית טיפול משולבת הכוללת טיפולים פסיכו-אונקולוגים וטיפול תרופתי ספציפי לצד הטיפולים השונים במחלה עצמה. מעבר לכך יתבצעו גם שיחות תמיכה עם המטופל וגורמי המשפחה המסייעים לו. השיחות יכללו הסברה על הטיפול אותו החולה יקבל והשלכותיו. בנוסף, תיבדק אפשרות לחבר את המטופל לעשיה המתאימה לו, לפי מצבו הנפשי והפיזי וזאת על מנת לחזק את הכוחות שבו. חשוב לזכור שהתמיכה הרגשית בבני הזוג המטפלים הינה הכרחית על מנת להקל על העומס הנפשי אותו הם חווים. תמיכה זו עשויה להשפיע באופן ניכר על מצבם הנפשי של המטפלים ועל איכות חייהם של החולים. תוצאות המחקר שנכתב לעיל הובילו לפיתוח והפעלת תכניות למתן תמיכה רגשית לבני הזוג המטפלים במסגרת טיפול זוגי.
טיפול זוגי נבדק ונמצא כטיפול מסייע לדיכאון.
דיכאון משפיע על שביעות רצון מהזוגיות הן אצל גברים והן אצל נשים ועל איכות הקשר הזוגי. מהכיוון ההפוך – נוכחותם של בעיות זוגיות מנבאות גם פרקי דיכאון (Whisman & Bruce,1999). יתר על כן, זוגות מדוכאים מאופיינים גם בשליליות רבה, בביקורת, עוינות והגנת יתר. כל אלה עשויים לבוא לידי ביטוי וריפוי במהלך טיפול זוגי על ידי איש מקצוע בעל התמחות בטיפול במצבי חולי ומשבר. בטיפול ילמדו הזוג לרכוש אסטרטגיות יעילות יותר להתמודדות משותפת תוך מתן גילוי אמפתיה אחד לשני ומתן מקום המאפשר הבנה והכלה. מחקרים מראים כי בן או בת הזוג הבריא ממלאים תפקיד חשוב בהסתגלות האדם הסובל לכאב ובניהול כאב (Keefe et al.2006), על כן התערבויות בטיפול זוגי יכולות לסייע גם ברובד הפיזי. ברובד הנפשי, בני הזוג יקבלו כלים להתמודד עם הקשיים הרגשיים שלהם, תעשה עבודה משותפת לפיתוח תקשורת יעילה יותר סביב כאב ומצוקה רגשית, ולהבנה והקלה של התהליכים הזוגיים סביב התמודדות עם קונפליקטים. המיקוד יהיה ביצירת שיח מיטיב והבעות חיבה ואינטימיות. (Keefe et al.2006). במחקר שנערך על טיפול זוגי כאשר אחד מבני הזוג חולה, נמצא כי טיפול זוגי סייע למטופלים למצוא משמעות משותפת, חיזק את האינטימיות והתמיכה הרגשית ביניהם, הראה שיפור משמעותי בטיב היחסים הזוגי, הביא לירידה בתחושות המצוקה של החולה ואף ירידה במחשבות הקשורות למוות (Mohr et al.2003).
התמיכה של כל אחד מבני הזוג בזולתו הוכחה במחקרים רבים כמחזקת ומעצימה. כשבן הזוג המטפל והמשפחה נרתמים למשימה, החולה מרגיש בעל ערך. זאת מכיוון שהוא מרגיש את ההתגייסות המשפחתית שרואה אותו עם כל מורכבותו ובעיקר זוכרת איזה אדם היה לפני המחלה. פעמים רבות זוגיות מתחזקת כששני בני הזוג עוברים את התקופה הקשה והמאתגרת יחד. מחקרים מעידים על כך שמטופלים נשואים חיים יותר מאשר מטופלים שאינם נשואים. בהתאם לכך ניתן להסיק שזוגות במערכת נישואין יציבה ומשביעת רצון יוכלו לצלוח את המשבר בקלות יותר ובשלום.
איך נשמור על הזוגיות
למחלת הסרטן השפעות רבות על המערכת הזוגית גם אם הקשר היה יציב לפני גילוי המחלה. ישנן מגוון דרכים המסייעות לזוגות לשמור ולשמר את הזוגיות שלהם גם בצילה של המחלה.
תקשורת פתוחה: הבסיס לכל קשר יציב ומיטיב היא תקשורת פתוחה וזורמת. מומלץ לייצר קרבה רגשית שתכלול שיתוף בתחושות, בחששות, במחשבות ותחומי עניין ולהרבות ברגשות חיוביים. בזמן שמתעוררות בעיות לדבר עליהן ולא לדחוק אותן, משום שבעיות שנדחקות יוצרות ריחוק. צריך לזכור שהחולה מתוסכל בגלל המגבלות שלו ולא תמיד מצליח להסביר זאת לבן זוגו. מכך נובעות אי הבנות רבות שהבהרות יכולות לפתור. כדאי להציף את הבעיות, אך להימנע מלהישאר באזור המוצף זמן רב ולא לשכוח לקחת מרחק כדי לנשום מדי פעם. מומלץ להיעזר על ידי העובדת הסוציאלית במחלקה האונקולוגית ו/או יועצים זוגיים על מנת לייצר שיח ותקשורת בטוחה בין בני הזוג.
לגיטימציה רגשית: המחלה, כמו מחלות כרוניות רבות, מלווה לרוב בעומס רגשי מהסוג הכאוב והמדכא. חשוב לא להתעלם מכך ולא להדחיק זאת בשגרה. קשה להימנע מהתחושות הקשות של דיכאון, ייאוש, עצב, חרדה וכעס. אולם, היכרות עם עצמכם והכרה מלאה בזכותכם להרגיש זאת ותיווך ההרגשה שלכם לבן זוגכם זהו צעד גדול לקראת הקלה בעומס.
מסרים בין בני הזוג: בהתמודדות עם המחלה, מאזן הצרכים מופר ולכן מסרים סותרים של בן הזוג החולה עלול לגרום לתסכול לשניהם. מאחר והצרכים עלולים להשתנות מידי יום, חשוב לבטא ולהביע אותם וליצור יחד מערכת צרכים חדשה, מובנת ומיטיבה. במערכת יחסים אין שוויון מוחלט בנשיאה בנטל החובות, כל שכן במערכת יחסים עם חולה ברור שיהיה מישהו שיידרש לעשות יותר. בן הזוג המטפל צריך לדעת בפני מה הוא עומד ולקבל הנחיות ברורות, זה יקל עליו את המשימה.
ניהול משאבים ותכנון פיננסי: תכנון ויעוץ של המשאבים הכלכליים וזכויות סוציאליות יוכלו לשפר את רמת המתח והחרדה. רצוי להיעזר בפניה לעובדת הסוציאלית במחלקה האונקולוגית בבית החולים על מנת למצות זכויות מול המוסד לביטוח לאומי, קופות החולים, חברות סיעוד וחברות ביטוח פרטיות. כדאי לשתף את הגורמים הרלוונטיים במקום העבודה גם על מנת לקבל הבנה, תמיכה וסיוע וגם להיערך נכון לתכנון היציבות הכלכלית ופרנסת המשפחה.
עזרה מבחוץ: תמיכה וסיוע וקבלת עזרה חיצונית הקשורה לטיפול הבית והילדים תהיה לעזר רב. יש חשיבות בניהול מערך הכוחות, להבין שלא הכל אפשרי ולהיעזר במה ואיך שניתן. בני הזוג המלווים זקוקים אף הם למעטפת של תמיכה. לעיתים היות וכל הפוקוס נמצא על החולה יש נטייה להמעיט בערך המצוקה הנפשית והבריאותית של בן הזוג המטפל. חשוב לשים לב לתשישות גופנית ונפשית גם של בן זוג הבריא, לבקש עזרה ולפנות לטיפול כדי לא ללכת לאיבוד בתקופה הקשה הזו. ארגוני חסד רבים נותנים מענה אנושי, כספי ותמיכתי המקלים בהתמודדות. לעיתים זו עזרה בניהול הבית או בחברה לילדים. בנוסף, קיימות קבוצות תמיכה שונות המסייעות לחולים ובני זוגם להתמודד עם רגשותיהם. בקבוצות תמיכה נפגשים החולים ובני משפחותיהם ומחליפים עצות ופתרונות לדרכי התמודדות עם המחלה והשלכותיה. כדאי לדעת, בבתי חולים קיימת יחידה לרפואה משלימה. ביחידה זו מקבלים החולים טיפולים ברפואה אינטגרטיבית. מטרת היחידה לסייע בטיפולים שונים, לדוגמא, רפלקסולוגיה, עיסוי רפואי, דיקור סיני, דמיון מודרך, דיאטניות מרפאת כאב ועוד. אלו טיפולים הנותנים מענה להפחתת הכאב ותמיכה נפשית לחולה, בן זוגו ומשפחתו.
לסיכום: זוגיות בהתמודדות עם מחלת הסרטן יכולה להיות מעצימה או מתסכלת. נראה כי טיפול זוגי מסייע להתמודדות של בני הזוג עם האתגר הגדול שהפתיע אותם באמצע החיים ואף עם דיכאון שעלול להתפתח אצל שניהם כתוצאה מההתמודדות הקשה. במהלך הטיפול יוכלו בני הזוג לשתף במחשבות, בפחדים וברצונות שלהם תוך גילוי אמפתיה ושיח מיטיב ביניהם. כל אלה יעזרו להתנהלות נכונה בתקופה מאתגרת ומשמעותית זו. עבודה משותפת תסייע לצלוח את המשבר ולהגיע יחד לחוף מבטחים.
ביבליוגרפיה :
עלון אחת מתשע, גיליון 21. חורף (2008) סרטן, דיכאון, זוגיות ומה שביניהם .מחקר Journal of Clinical Oncology בני זוג המטפלים התפתחות דיכאון.
אתר Infomed מאת: אילת מריה מיטש (15/12/14).זוגיות בצל החולי. מידע מקצועי כלים ועצות מעשיות.
האגודה למלחמה בסרטן-ד”ר שלומית פרי.(2018)התמודדות רגשית עם המחלה.אבחנה, התמודדות עם שגרת החיים ,שינויים גופניים והתלות לעזרה.
Infomed מאת:ד”ר פנינה דורפמן אתרוג (30/04/19).כל המידע על חרדה ודיכאון בנושא הסרטן.
מכון סול לפסיכותרפיה / ליאור להט (12/08/21). טיפול זוגי בצל מחלה. השפעת המחלה על הזוגיות.טיפול זוגי מסייע לדיכאון.
Beach, S. R., & O’Leary, K. D. (1992). Treating depression in the context of marital discord: Outcome and predictors of response for marital therapy vs. cognitive therapy. Behavior Therapy, 23, 507–528.
Whisman, M. A., & Bruce, M. L. (1999). Marital distress and incidence of major depressive episode in a community sample. Journal of Abnormal Psychology, 108, 674 – 678
Mohr DC, Moran PJ, Kohn C, Hart S, Armstrong K, et al. 2003. Couple therapy at the end of life. Psychooncology 12:620–27.
Keefe FJ, Porter LS, Labban J. 2006. Emotion regulation processes in disease-related pain: a couples-based perspective. See Snyder et al. 2006. In press
