עם פתיחתה של שנה חדשה וזמן חורף, אנו חוזרים שוב על קריאת כל התורה כולה במשך שנה שלמה כבשנים קודמות. לא בחינם משה רבינו תיקן לקרוא מידי שבת פרשה מתוך חמשת חומשי התורה וחוזר חלילה, כך שנוכל תמיד להתבונן וללמוד דברים חדשים שעד כה לא למדנו מלקחי התורה שבה טמונים כל רזי עולם.
אחת מפרשיות אלו היא “פרשת קין והבל”, פרשה שצריכה פרשנות רבה. שני אנשים – אחים דרים בכל כדור הארץ כולו, מלבד הוריהם אדם וחוה, וכל העולם כולו בפניהם, כל החי והבריאה. בכל זאת קין מגיע למצב שהוא קם והורג את הבל אחיו, איך ייתכן, ומדוע הוא עושה זאת? האם לא מספיק לו חצי עולם?
התשובה היא כן. את הסיבה לכך שקין הרג את הבל התורה לא מגלה לנו, אך הרמב”ן (בראשית פרק ד פסוק ח) מנסה לעמוד על שאלה זו וכותב “שיתכן שנתכוון קין בהורגו את הבל כדי שיבנה העולם ממנו”. קין חשב שלא יהיה לאביו עוד זרע אחר ורק הוא ייבנה את העולם. מחשבה זו התבררה אחר כך כטעות שהרי בן נוסף נולד לאביו ושמו שת. הרמב”ן מחזק דרך זו ומוסיף עוד: “קין פחד שלא יהיה עיקר בנינו של עולם מאחיו הבל שנתקבלה מנחתו לה'”.
ביאורו של הרמב”ן משליך אור חדש על פרשה זו של קין. הוא חושש שמא ייבנה העולם מאחיו ולא ממנו. מקין אנחנו למדים עד כמה מחשבה שלילית של האדם יכולה להזיק עד כדי מעשה רצח של אח, ולהזיק לעצמו עד שכמעט נגזר עליו כליה אם לא שחזר בתשובה ואמר “גדול עווני מנשוא”. אנו רואים עד כמה אדם יכול להרוס במחשבה שלילית שנובעת מאיסור לא תחמוד, ולמרות שכל העולם כולו בפניו ולא חסר דבר, עדיין חשש עולה בלבו של קין ומייצר מחשבה של פחד שמא לי לא יישאר, שמא אני לא יהיה מבניינו של עולם. לבסוף מחשבה זו הופכת למעשה עד כדי עבירה על אחת מעשרת הדברות שהיא “לא תרצח”.
גדולי הדורות עמדו על סדר ראש השנה בו אנו אוכלים סימנים מתוקים ואומרים עליהם תפילה לדברים טובים. לכאורה אם נגזר עלינו טובה כך יהיה, ואם ח”ו להיפך זה מה שנגזר, מהי אם כך התועלת בסימנים?
המהרש”א (בספרו חידושי אגדות מסכת הוריות יב.) מסביר זאת, כי הטוב בא מה’ יתברך אבל הרע אינו יורד מן השמים. עונו של האדם מסלק מדת טובתו של ה’ יתברך מעצמו ומביא עליו הרעות. אך בכל זאת כותב המהרש”א, הטוב הבא ממנו יתברך יבוא בוודאות, אבל הרע אינו בא בוודאות ויכול להשתנות. לכן אדם שעושה לעצמו סימן טוב ותולה שיהיה לו טוב, ודאי שיבא לו ממנו הטוב. אבל הנותן לעצמו סימן רע אינו עושה טוב בהיות שגם אם נראה שיהיה לו לא טוב ח”ו, אינו כן, כי ברחמים מן השמים אפשר שישתנה, וכשעושה סימן לא טוב הוא גורם להביא עליו את הלא טוב. לכן תקנו לאכול מאכלים טובים ומתוקים בראש השנה ולומר עליהם תפילה של תקווה טובה, כדי שגם אם ח”ו נגזר להיפוך, יהיה נהפך ע”י אמירה זו לטובה.
המחשבה היא נקודת המוצא לכל פעולה שנרצה לפעול, לחיוב ולשלילה כשחושבים לצעוד צעד אחד קדימה הצעד הראשון היא מחשבה טובה ואז כשנצעד צעד שני יהיה לו סיכוי לצעוד בצעד טוב, וכך הלאה.
“תחשוב טוב יהיה טוב” זאת נקודת ההתחלה. חשיבה חיובית לבד מכוחה הסגולי גוררת אחריה מעשים חיוביים. חכמים מרבים לדבר על תפקידו החכם ביותר של היצר הרע המביא את האדם לטעות בחשיבתו ובמקום לקחת כישלון כמדרגה להצלחה הוא מעמיק בכישלונו וגורר אחריו כישלון נוסף. חשיבה נכונה אינה מתעלמת מהשלילי אלא הופכתו לכלי סיוע לחיוביות. חשיבה טובה היא הנר המאיר בעתות אפלה. זו היא הדרך שצריך לגדול בה, ולהשית את הבית היהודי בין איש לאשתו, ולחנך בה את ילדינו, ולבנות בדרך זו את החברה בה אנחנו חיים.
