משפחה במשפט

חלוקת אופציות ומניות חסומות בהליך גירושין מאת: עו"ד וטו"ר צבי גלר, וטו"ר הרב נדב טייכמן

תמונה של עו"ד וטו"ר גלר צבי

עו"ד וטו"ר גלר צבי

יו"ר לשכת הטוענים הרבניים, מרצה לענייני אתיקה ומשפט

חלוקת אופציות ומניות חסומות בהליך גירושין

בעידן המודרני אחת מהדרכים לתגמל ולזרז את העובדים היא ע”י הענקה לעובד בחוזה העבודה אופציות או מניות חסומות. באופן זה החברה יכולה לתת לתגמל את עובדיה בשווה כסף מבלי להוציא כסף בפועל מקופת החברה וגם ליצור אצל העובד הזדהות ומוטיבציה מוגברת להצלחת החברה. זאת משום שעם קבלת אופציות/מניות חסומות יש לעובד גם שותפות מסוימת בחברה והוא איננו רק עובד של החברה. מאחר ותופעה זו חוזרת על עצמה, בעיקר עם ריבוי עובדי ההייטק, יש לתת לה מקום בתהליך סיום הנישואין. במאמרים הקרובים נעסוק בביאור המושגים של אופציות ומניות ובשאלה האם וכיצד מאזנים את שווים במסגרת חלוקת הרכוש.

מהן אופציות ומניות חסומות

הביטוי המקצועי של תכניות תגמול אלו הוא “תוכניות תגמול מבוססות הון” והן מחולקות לשלושה סוגים – 1. אופציות. 2. התחייבות להענקת יחידות מניות הנקראת  RSU(Restricted Shares Units) 3. הענקת מניות הנקראת RS (Restricted Shares).

גם לאופציות וגם למניות החסומות נקבעת תקופת הבשלה (vesting) המתחילה בעת ההקצאה ומסתיימת במועד בו האופציות או המניות ניתנות למימוש.

תגמול הוני בדמות אופציות או מניות חסומות עשוי להינתן מסיבות שונות. הוא יכול להוות תגמול על העבר, תמריץ עתידי וכדי למשוך או לשמר עובדים בחברה. הסיבה עשויה להשתנות מחברה לחברה ואף באותה החברה זה עשוי להשתנות מזמן לזמן ואולי אף בין העובדים עצמם.

אופציות

אופציה הינה זכות שמקבל העובד לרכישת מניות במועד מסוים ובמחיר מסוים ומקובלת בחברות הייטק ובפרט בחברות הזנק (סטארט אפ) שאינן נסחרות ולכן אינן יכולות לתת לעובדיהן מניות. זאת בשונה מחברות ציבוריות שיש באפשרותן לתת לעובדים מניות ולא רק אופציות. אופציות שתאריך הבשלתן הגיע והעובד יכול לרוכשם מוגדרות כ- vested options, בעוד שאופציות שמועד הבשלתן טרם הגיע והעובד עדיין לא יכול לרוכשם מוגדרות כ- non vested options. עובד שעזב את החברה מאבד את כל האופציות שטרם הבשילו אך עדיין יש לו זכות לרכוש את האופציות שכבר הבשילו.

על מנת לסבר את האוזן ולהבין את הרווחיות שבאופציות נביא דוגמא: עובד שקיבל אופציה, מחיר המימוש שלה עומד על 10 דולר ומחיר המניה בשוק עומד על 15 דולר, בעת שיגיע מועד המימוש הוא יוכל להמיר את האופציה למניה ע”י תשלום של עשרה דולר לפי כמות האופציות שהקצו לו. לאחר מכן הוא יוכל למכור את המניות שהוא רכש לפי שווי השוק ולהרוויח 5 דולר על כל מניה.

מניות חסומות

המניות החסומות מחולקות לשני סוגים. הסוג הראשון הנקרא RSU ומהווה התחייבות של החברה להעניק לעובד מניות בתום תקופת ההבשלה. בשונה מהאופציה שהיא אפשרות לרכישת מניה, כאן מדובר בהתחייבות להעניק לעובד מניה ואין הוא צריך לשלם עבורה. אולם בדומה לאופציה, אין העובד מקבל את המניה בפועל עד שמגיעה תקופת ההבשלה. גם במניות חסומות, כמו באופציות, כאשר העובד עוזב את מקום העבודה הוא מאבד את המניות החסומות שטרם הבשילו.

הסוג השני של מניות חסומות הנקרא RS . זוהי מנייה של החברה הניתנת לעובדים בפועל מיד בעת ההקצאה וקיימת לה זכאות לקבל דיבידנדים מיום ההקצאה הראשוני של מניות החברה, גם לפני ההבשלה. אולם אין הם יכולים לממש את המניות ולמכור אותן עד שמגיעה תקופת ההבשלה.

האם מניות ואופציות הן נכס בר חלוקה

השאלה הראשונה שיש לבחון בנוגע לאופציות ומניות חסומות היא האם הן נחשבות לנכס משותף שאותו יש לאזן בין הצדדים.

סע’ 5.(א) לחוק יחסי ממון קבוע שאיזון משאבים יעשה בכלל נכסי הצדדים וכך כתוב בחוק:

“עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג…”.

החוק באותו סע’ מחריג שלושה דברים בלבד:

(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

(2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;

(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם.

המשמעות של החוק היא שיש לחלק בין הצדדים את השווי של כל נכסי הצדדים. מאחר שמניות חסומות ואופציות מהוות חלק מנכסי הצדדים הרי שהמשמעות של החוק היא שיש לאזנם. עיון בפסקי דין של בתי המשפט בשאלה זו מעלה שהערכאות השיפוטיות לא התלבטו בשאלה האם אופציות ומניות הם ברי איזון אלא בשאלה כיצד יש לאזן אותם. לדוג’ פס”ד ביהמ”ש למשפחה בראשל”צ ע”י השופט נחשון פישר (תיק מס’ 10339-03-12), שאושר בביהמ”ש המחוזי מרכז – לוד (תיק מס’ 19796-09/17) כאשר בקשת רשות הערעור לביהמ”ש העליון נדחתה. פס”ד של ביהמ”ש בב”ש (תלה״מ 16405-09-19) וביהמ”ש למשפחה בת”א (תמ״ש 17652/03). פסיקה זו נמצאת גם בבתי הדין הרבניים כך למשל ביה”ד בירושלים (תיק מס’ 1096295/5) קבע כדבר ברור שיש לאזן אופציות.

על אף שהדבר נראה פשוט אין הוא מוסכם על כולם. ביה”ד הרבני בפ”ת (תיק מס’ 344470/8 בהרכב הרבנים אטיאס, אבידר וגרוזמן שליט”א) פסקו שמניות חסומות ואופציות אינן נכס בר איזון משום שהן ניתנות כתמריץ וז”ל:

“לדעת בית הדין, יש להבחין בין שכר עובד לבין מלגות תמריץ בדמות של מניות/אופציות המבטיחות את הישארות העובד במקום עבודתו. שכר צריך להתאזן, כך על פי החוק.

מתנות/תמריצים/זכויות עתידיות לבטחת הישארות העובד – אינן שכר המתאזן”.

הבסיס החוקי עליו נשען ביה”ד הוא ההחרגה שקבע המחוקק ביחס למתנות וכך כתב ביה”ד שם:

“כן על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג סעיף 5 (א) (1) שיש להחריג מתנות מאיזון המשאבים, ולדעת בית הדין נתינת אופציות לעובד בכדי לפתותו להישאר בחברה דומה מאד למתנות הניתנות על פי הערכה של העובד מהמעביד”.

מחדש ביה”ד הרבני בפ”ת שתגמול הוני, על אף שאין ספק שהוא ניתן לעובד במסגרת הסכמי השכר עם החברה, אין זה נחשב כשכר אלא כמתנה ולכן יש להחריג אופציות ומניות חסומות מאיזון המשאבים.

 

לסיכום, בנושא חלוקת מניות ואופציות יש פער בתפיסתם כנכסים ברי איזון בין בית הדין לבית המשפט ובין בתי הדין עצמם. במאמר הבא נסקור את עמדת בית הדין הגדול שעמדתו ברורה ומנומקת.

 

לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם. בנסיבות כל מקרה ספציפי חובה להתייעץ עם טוען רבני מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי.  ליעוץ ניתן לפנות – טו”ר צבי גלר,  050-7664874 טו”ר נדב טייכמן 0528371250

 

אהבתם את המאמר? שתפו

מאמר זה קשור ללימוד :

לימודי גישור כללי ומשפחתי

טוענות רבניות

מאמרים נוספים בתחום

עושים הסדר בהסגר
בימים אלה מעמיקה בכולנו ההכרה כי  מגפת הקורונה כאן ולא עומדת לחלוף בקרוב. הן קובעי המדיניות

יתרונות הגישור ככלי ליישוב סכסוכים
חילוקי דעות המובילים לסכסוכים הם סיטואציות נורמליות כחלק ממהלך החיים שלנו. הם יכולים להתרחש בכל זמן

סמכות שיפוט בתביעה כרוכה
בסעיף הראשון לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין, תשי"ג-1953), נקבע שבית הדין הרבני הוא בעל

למאמרים נוספים של המחבר

סמכות שיפוט בתביעה כרוכה
בסעיף הראשון לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין, תשי"ג-1953), נקבע שבית הדין הרבני הוא בעל

חלוקת רכוש בשונה מהרישום
שאלה העולה מדי פעם בפעם בבתי הדין נוגעת לחלוקת רכוש שונה מהרישום בטאבו. בקשות מעין אלו

חיוב ההורים במדור ילדים
בחלקו הראשון של המאמר עסקנו במקור לחיוב האב במדור הילדים ועסקנו באפשרות לחייב אף את האם

מה תרצו לחפש?