»

»

פרשת בשלח

וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם.... וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'.

הרה"ג חגי שושן

הרה"ג חגי שושן

ראש בית ההוראה "שערי הלכה ומשפט" יועץ הלכתי לראש"ל ונשיא מועצת הרבנות, רב קהילת משכן אברהם ביתר עילית.

הגמרא במסכת סוטא (לז.) מביאה שרבי יהודה סובר שבקריעת ים סוף השבטים לא רצו לקפוץ לים.

כל שבט היה אומר: “אין אני יורד תחילה לים עד שלא נבקע”, ושבט זה אומר: “אין אני יורד תחילה לים”, עד שקפץ נחשון בן עמינדב משבט יהודה, וירד לים תחילה.

יש לתמוה, איך יתכן שהשבטים לא רצו לירד לים תחילה, והרי עם ישראל אמון על מסירות נפש, ובמשך כל הדורות מסרו קהילות שלמות את נפשם על קידוש השם, ואיך יתכן שדור המדבר נצטוו לירד לים ולא היה להם העוז לכך?

ביאר הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ”ל ראש ישיבת מיר: אכן ודאי אם היו מצווים להיכנס לים כדי למסור את נפשם למיתה, היו קופצים לים כאיש אחד, בלי היסוס אף לרגע קל. אלא שהם נצטוו להיכנס לים על מנת להינצל, לקפוץ לתוכו כדי לחיות, וכוח כזה, להיכנס לים רועש וגועש, ולהרגיש כאילו הוא יבשה, ופה תהיה הצלחתם, למדרגה זו לא הגיעו השבטים, רק נחשון בן עמינדב. הוא קידש שם שמים בכך שלא חש בהבדל שבין ים סוער ליבשה, ולא היה קיים לגביו אלא ציווי יתברך.

בזה קידש שם שמים שאין הבדל לדידו בין ים ליבשה ואין לו אלא ציווי ה’, וכל חוקי הטבע ומגבלותיו כאין וכאפס נחשבו. משל לתינוק הנישא בזרועות אמו גם כשהיא הולכת עמו למקום חיות רעות ולסטים אין התינוק יודע בסכנתו מאומה ואין קיימת לגביו מציאות אחרת מלבד אמו החובקת אותו.

זהו עומק הביאור במה שנאמר: “כֹּה אָמַר ה’ זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה” (ירמיהו ב, ב). השבח אינו המסירות עצמה במקום ציה וצלמות, אלא שכל הליכתם היתה אחרי השם יתברך, בלי להרגיש בקושי המדבר. כך הלכו אנשים, נשים וטף, ב”מִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם” ואינם מרגישים במדבר כלל, אלא כאילו הולכים הם בארץ מיושבת, מקום גינות ופרדסים. זהו “חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ”, שכל הטבע לא היה קיים בפניהם, ואין לפניהם אלא הקב”ה עצמו. (מעובד ע”פ ספר דעת יוסף)

אהבתם את המאמר? שתפו

אודות המחבר:

הרה”ג חגי שושן הינו ראש תחום לימודי טוענים רבניים וטוענות רבניות במרכז י.נ.ר

וראש בית ההוראה “שלמות המשפחה”,

הרב נותן מענה בבית ההוראה מידי יום בטלפון 2873*

מאמרים נוספים בתחום

פרשת תצוה

שלמה המלך אומר במשלי (ו כג) "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר". המצוה

פרשת תרומה

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. המדרש מביא משל על פסוק זה: משל למלך שהייתה לו בת

פרשת משפטים

אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. כִּי הִוא כסותה כְסוּתוֹ לְבַדָּהּ הִוא

למאמרים נוספים של המחבר

פרשת תצוה

שלמה המלך אומר במשלי (ו כג) "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר". המצוה

פרשת תרומה

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. המדרש מביא משל על פסוק זה: משל למלך שהייתה לו בת

פרשת משפטים

אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. כִּי הִוא כסותה כְסוּתוֹ לְבַדָּהּ הִוא

מה תרצו לחפש?