כוחו של האדם בפיו מתבטא ביכולתו לקיים נדרים ושבועות, וכן בהשפעת דיבורו על המציאות, כפי שמודגש בפסוק 'לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה'. התורה רומזת שאם אדם שומר על לשונו ומקדש את פיו, תפילותיו ייענו ואף דבריו יתקיימו. דוגמה לכך היא סיפורו של הגאון מוילנא ואשה שריפאה באמצעות ברכת 'שהכל נהיה בדברו', הממחיש את כוחו של הדיבור.
כוחו של האדם בפיו מתבטא ביכולתו לקיים נדרים ושבועות, וכן בהשפעת דיבורו על המציאות, כפי שמודגש בפסוק 'לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה'. התורה רומזת שאם אדם שומר על לשונו ומקדש את פיו, תפילותיו ייענו ואף דבריו יתקיימו. דוגמה לכך היא סיפורו של הגאון מוילנא ואשה שריפאה באמצעות ברכת 'שהכל נהיה בדברו', הממחיש את כוחו של הדיבור.
כוחו של האדם בפיו מתבטא ביכולתו לקיים נדרים ושבועות, וכן בהשפעת דיבורו על המציאות, כפי שמודגש בפסוק 'לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה'. התורה רומזת שאם אדם שומר על לשונו ומקדש את פיו, תפילותיו ייענו ואף דבריו יתקיימו. דוגמה לכך היא סיפורו של הגאון מוילנא ואשה שריפאה באמצעות ברכת 'שהכל נהיה בדברו', הממחיש את כוחו של הדיבור.
כוחו של האדם בפיו מתבטא ביכולתו לקיים נדרים ושבועות, וכן בהשפעת דיבורו על המציאות, כפי שמודגש בפסוק 'לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה'. התורה רומזת שאם אדם שומר על לשונו ומקדש את פיו, תפילותיו ייענו ואף דבריו יתקיימו. דוגמה לכך היא סיפורו של הגאון מוילנא ואשה שריפאה באמצעות ברכת 'שהכל נהיה בדברו', הממחיש את כוחו של הדיבור.
כוחו של האדם בפיו מתבטא ביכולתו לקיים נדרים ושבועות, וכן בהשפעת דיבורו על המציאות, כפי שמודגש בפסוק 'לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה'. התורה רומזת שאם אדם שומר על לשונו ומקדש את פיו, תפילותיו ייענו ואף דבריו יתקיימו. דוגמה לכך היא סיפורו של הגאון מוילנא ואשה שריפאה באמצעות ברכת 'שהכל נהיה בדברו', הממחיש את כוחו של הדיבור.
כוחו של האדם בפיו מתבטא ביכולתו לקיים נדרים ושבועות, וכן בהשפעת דיבורו על המציאות, כפי שמודגש בפסוק 'לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה'. התורה רומזת שאם אדם שומר על לשונו ומקדש את פיו, תפילותיו ייענו ואף דבריו יתקיימו. דוגמה לכך היא סיפורו של הגאון מוילנא ואשה שריפאה באמצעות ברכת 'שהכל נהיה בדברו', הממחיש את כוחו של הדיבור.
כוחו של האדם בפיו מתבטא ביכולתו לקיים נדרים ושבועות, וכן בהשפעת דיבורו על המציאות, כפי שמודגש בפסוק 'לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה'. התורה רומזת שאם אדם שומר על לשונו ומקדש את פיו, תפילותיו ייענו ואף דבריו יתקיימו. דוגמה לכך היא סיפורו של הגאון מוילנא ואשה שריפאה באמצעות ברכת 'שהכל נהיה בדברו', הממחיש את כוחו של הדיבור.
