אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן…וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
במדרש רבה מובא בשם רבי חמא שהיו חלק מעם ישראל שהיו אומרים אחד לחברו בא וראה צווארו וערפו של בן עמרם כמה הוא שמן, וחברו משיב לו שכל זה הוא ממה שלקח משלנו, כל כך עושר נאסף מנדבת המשכן תחת ידו אי אפשר שלא ייקח ומה אתה שואל מנין עשרו. כששמע משה כך אמר להם, חייכם יגמר בניית המשכן אתן לכם חשבון. נגמרה מלאכת המשכן, אמר להם משה בואו ונעשה חשבון וזה מה שנאמר בפרשתנו אלה פקודי המשכן.
הבה נתבונן, בפרשיות שאנחנו נמצאים התורה מאריכה במתק לשונה לבאר על בניית המשכן ועל מעלת נדבת עם ישראל הנשים יותר מן האנשים שהביאו את תכשיטיהן לבניית המשכן, עגילים, וצמידים, ומראות הצובאות, עד שהמלאכה הייתה דים והותר, דהיינו כפי שחז”ל מבארים עד שהיה צריך משה רבינו לעצור את עם ישראל שיפסיקו מלהביא נדבה למשכן.
התורה מציגה בפנינו את הנדבך היפה בעם ישראל במסירותו הגדולה לבניית המשכן. אך מעניין מדוע התורה הסתירה מאתנו את מה שקורה מאחורי הפרגוד – את הלשון הרע שחלק מעם ישראל מדבר על עשירותו של משה רבנו שלקח מנדבת המשכן, מדוע את זה התורה לא מספרת לנו ורק המדרש מספר לנו.
כעין זה מצינו גם בבריאת העולם, שהבורא מעיד לנו על הבריאה “שאֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד”, למרות שחז”ל לימדונו שגם בבריאת העולם היו מכשולים לא קטנים ואחת מהם כידוע שהלבנה התמעטה בגלל שהיא לא הסכימה לשמש ביחד עם השמש, ואת זה התורה לא סיפרה בבריאת העולם, מדוע?
היישוב לכך הוא שהתורה מלמדת אותנו מבט לחיים. לכל אדם יש מהמורות בחיים, יש זמנים טובים ויש זמנים פחות טובים, יש דברים טובים ומאידך החיים מלווים גם בדברים פחות טובים. אומרת התורה אני מספרת לך על עם ישראל הנפלא שמביא נדבה במלוא החשק ובמלוא העוז ואת כל כספו לצורך המשכן כי זה העיקר בחיים ועל זה התורה רוצה שתסתכל, אך על מה שהיה מאחורי הפרגוד זה אכן מציאות שקרתה שחלק שולי בעם ישראל דבר על משה ולכן המדרש מספר לנו מה שקרה שם כדי שנלמד לקח שמשה רבנו בא ומסר דין וחשבון. אבל התורה עצמה בפרשיותיה לא סיפרה כי זה תפל לעומת כל המעלה של עם ישראל שהשתדל בבניית המשכן. זה מה שהתורה רצתה להדריך אותנו, על מה אדם צריך להתבונן בחייו – האם על הדברים הקטנים המציקים לו או על הדברים האמיתיים שהוא זכה להם – תורה ומצוות ובני משפחה, והחברה הטובה הסובבת אותו, הבריאות והשפע, ועליהם לתת את הדגש.
שאלו פעם את הרה”צ ר’ יעקב גלינסקי זצ”ל איך הוא שמח למרות כל הייסורים שסבל במשך ימי חייו, ענה להם הרב בהלצה אני נמוך אם כן תמיד אני מסתכל רק על חצי כוס המלאה ואני לא מגיע לגובה של חצי כוס הריקה. והיה אומר הרב זצ”ל מי שמרגיש שחסר לו חצי כוס שיעביר את החצי כוס שיש לו לכוס קטנה יותר וכך תהיה לו כוס מלאה. ידוע “חכם” זה ר”ת: ח-צי כ-וס מ-לאה.
