»

»

פרשת תצווה

פורים קטן - סוד השמחה

Picture of הרבנית איילת שובלי

הרבנית איילת שובלי

מנהלת מדרשת רבבה

בחודש אדר יש אפשרות להתחדש, לחדש את השמחה והלב – “לב טהור ברא לי אלוקים”. וביום חמישי בערב מתחיל פורים קטן. פורים גבוה יותר מיום הכיפורים. אפילו שביום הכיפורים אנחנו מדוממים את החומר, ובפורים ההיפך אוכלים מתחפשים ומגיעים למעלה יותר גבוהה. ההכנה לפורים זה להרפות, ולהיכנס למקום של “עד לא ידע”, להבין שאנחנו לא יודעים כלום. חודש עם פוטנציאל גבוה, חודש של ניסים שהכל יכול להתהפך לטובה, אפשר לעשות היפוך בחודש הזה בחיים של כל אחד, מחושך לאור, גם לעם ישראל וגם בחיים האישיים של כל אחד. איך מכינים כלים לישועות? ידוע שהשמחה מושכת שפע וישועות, כי היא מעידה על ביטחון. שמחה היא השלכה של האדם הבוטח בהשם שהכל לטובה והוא מנהל אותו על הצד הטוב ביותר עבורו, עבור הנשמה הנצחית שלו.

בכח השמחה מנצחים את הרשע, כמו מרדכי ואסתר. מרדכי שם על ראשו שק ואפר, אסתר אמרה למרדכי ‘אין להגיע אל המלך בלבוש שק, אלא בלבוש מלכות’. כשאסתר הייתה בדרכה אל המלך הרגישה שהשכינה רוח הקודש עוזבת אותה, כי נכנסה למקום צלמים ועבודה זרה, היא נכנסה לעצבות כי ידעה שבלי השם אין לה סיכוי. היא מצד עצמה באה אחרי שלושה ימי צום, ירקרוקת, חיוורת, אב אמרה העיקר שהשם איתי זה הכי חשוב לי. ופתאום היא מרגישה שהשכינה עוזבת אותה ושאלה את השם, “אלי אלי למה עזבתני?” היא מרגישה אבודה “כאשר אבדתי אבדתי”, כי הפעם באה מעצמה אל המלך הגוי, זה כבר לא בגדר אונס. אז מה היא עשתה? “ותלבש אסתר שמלותיה ותצהל פניה”, התחפשה למישהי צוהלת, הנשמה שלה יודעת שתהיה ישועה למרות שכרגע היא בחושך ומרגישה “אלי אלי למה עזבתני”, ולמרות שהיא מרגישה שהיא נאבדת היא מצהילה פנים וכך מושכת את הישועה, היא ידעה שהשמחה מבטלת גזרות. אסתר יודעת שאם היא מצהילה פנים אור נשמתה ייצא החוצה. “ותסמוך על נערותיה”, היא נשענת על נערותיה כמו מלכה אמיתית, נכנסת בבטחון ונחת. לובשת את הבגדים הכי יפים, הבגד מגלה את הנשמה, היא מבינה שחייבת להיות התלבשות של מלכות כדי לגלות את חלקי הנשמה, כדי לגלות את המלכות שלה. ואכן מלכותה מתגלה והמלך מושיט לה את שרביט הזהב שברגע שהיא נוגעת בו היא ממתקת את כל הדינים מעל עם ישראל.  היא ידעה את הסוד של השמחה. אסתר ידעה שאין השכינה שורה, אלא מתוך שמחה, שיש כח לשמחה לבטל גזרות קשות. אסתר סללה את הדרך לכל עם ישראל ולכל אחד מאתנו לצאת ממצבים שנראה שהכל אבוד. הייתה גזרת שמד על עם ישראל להרוג ולאבד את כל היהודים, גזרה שנחתמה בטבעת המלך ואין להשיב מה שנחתם בטבעת המלך. אבל בוטחת בשם שהוא איתה, אז הקב”ה שולח שלושה מלאכים, אחד מותח לה את הצוואר, השני מושך עליה חוט של חן וחסד והשלישי מאריך את השרביט שתגע בו. ברגע שנגעה בשרביט המלך, נמתקו כל הדינים.

לכן אסתר שידעה את סוד השמחה, לא ביקשה מהמלך במשתה הראשון שעשו את בקשתה לבטל את הגזרה שלו להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, כי המן הגיע שמח וטוב לב, שהרגיש שהנה המלך והמלכה קוראים רק לו למשתה ומכבדים אותו, היא ידעה שעל אדם שמח שום גזרה לא יכולה להתקיים. לכן ביקשה עוד משתה ורק בפעם השנייה כשהמן הגיע בראש מורכן אחרי שהמלך ציווה אותו לקחת את מרדכי היהודי על הסוס והוא עבר השפלה, רק אז ידעה שיכולה לפעול נגדו כדי לבטל את הגזרה.

זרש אשתו שרואה את המן כועס על מרדכי שנמצא בשער המלך ויודע בעצם שהוא באמת עבד שלו (נמכר בעבר לעבד שלו כי קנה אותו בכסף), רק שבן השפחה התחלף עם בן המלך, אז היא מייעצת לו לתלות את מרדכי “ובא עם המלך אל המשתה שמח”, היא מבינה שחשוב שיהיה שמח כדי שיוכל לשלוט על הקדושה. וזה מלמד אותנו שאנחנו באים אל המלך בתפילה צריכים לבוא שמחים כדי לזכות במלכות. אבל שזרש רואה שהמן “נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש” היא מייאשת אותו לגמרי, “אם מזרע היהודים הוא.. לא תוכל לו כי נפול תיפול לפניו”. גם הטומאה מבינה שאין סיכוי לאדם עצוב לפעול ישועות, רק לאדם שמח ולכן המן עמלק מנסה להפיל את היהודי לעצבות, מרירות. עמלק גימטריה מר, שכך יוכלו לקבל את המלכות במקום היהודים.  ולכן היא מייעצת להמן לבנות עץ בגובה 50 אמה, 50 כנגד השער ה50 של הטומאה שהוא הייאוש. כדי שעם ישראל ייתייאשו ואז יהיה שלטון של הטומאה על הקדושה. אבל לבסוף המן שנכנס אבל וחפוי ראש נוחל מפלה, “והמן נופל על המיטה אשר אסתר עליה”,  והמלך מגלה שרצונו זה לכבוש את המלכה, לכבוש את המלוכה. הוא תולה אותו על העץ ונותן לאסתר המלכה את בית המן, נותן שלטון למלכות הקדושה על מלכות הס”א, רק שהפעם מלכות הקדושא נגלית לכל העמים, כבר לא נסתרת, אסתר מגלה למלך את עמה ומולדתה.

כשהמלך מתעורר באמצע הלילה פותח את ספר הזכרונות ומגלה שעדיין לא החזיר טובה למרדכי היהודי שהציל אותו, ושואל את המן ‘מה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו?‘ בעצם הקב”ה מתעורר, נזכר בנו ופותח את התנ”ך ונזכר שיש לנו זכות אבות, זכות אברהם יצחק ויעקב והגיע הזמן לבנות חזרה את בית המקדש, כי כשאנחנו מתעוררים בתשובה, אז זה מעורר גם את הקב”ה והוא כבר לא נסתר. המלך, הקב”ה, שואל את הס”א מה לעשות לטובת היהודים? אבל הס”א רוצה לינוק לעצמו את כוחות הקדושה, לכן מבקש כתר מלכות לעצמו. מבקש בגדי מלכות, כי גם הוא יודע את הסוד שמגיעים אל המלך בלבוש מלכות. רבי נחמן אומר, “מצווה גדולה להיות בשמחה”. לעבוד את השם בשמחה, כי אדם עצוב לא יכול לדבר עם השם ולהתקרב אליו.      

מגילה מלשון גילוי, אסתר מלשון “הסתר אסתיר פניי ביום ההוא”, עבודת ההסתר היא לגלות את ההסתר של הקב”ה, לגלות שאלוקים נסתר בתוך מגילת חייו וכל פרט בסיפור חייו מדויק ונצרך, אפילו אם לא רואים את זה באותו רגע. בדיוק כפי שבמגילה לא מובן בהתחלה למה אחשוורוש היה צריך להרוג את ושתי, אבל אז מבינים שכבר מראש עוד לפני שיצאה גזרת השמד על עם ישראל, הקב”ה הכין את הישועה בדמות אסתר המלכה בארמון. וגם כדי שכבר ייכנס בליבו של אחשוורוש כעס על המן שיעץ לו להרוג את אשתו וראה בו כמי שרוצה לתפוס את מקומו, כדי שלאחר מכן יתלה אותו על העץ ולא את מרדכי.  או שלא מובן למה מספרים על בגתן ותרש שרצו להרוג את המלך, אבל זה כדי שמרדכי יציל את המלך וייכתב בספר הזכרונות ובעת הנכונה תעמוד לו הזכות הזאת להצלה. וכך כל מעשה שאנחנו עושים אפילו שנראה שהמלך ישן, שהקב”ה מסתיר את פניו ולא משגיח עלינו, הכל נכתב בספר הזכרונות של הקב”ה, במגילת חייו של כל אחד מאתנו ובעת הנכונה זה עומד לזכותנו כאשר אנחנו נצרכים לכך ואז המלך הקב”ה מתעורר, “בלילה ההוא נדדה שנת המלך”, כדי להושיע אותנו בעת צרה. שום מעשה שלנו אינו נשכח, שום דבר שקורה לנו אינו נעשה סתם ללא סיבה. מי שרוצה ומבקש לגלות את מגילת חייו, זוכה שיאירו לו את זה בפורים, איך כל המקרים שעבר מתחברים ומובילים לישועה שלו. מגלה שכל ההסתרים שלו, הנפילות, הקשיים כתובים כבר מששת ימי בראשית. גם שנכנס למרד והקפדה על הקב”ה כי לא מקבל מה שרוצה כתוב כבר מששת ימי בראשית. שלא מקבל זיווג, ילדים או שיש לו בעיות בשלום בית וחינוך הילדים, לא תמיד מקשר לשורש שזה בורא עולם, שיש סיבה ומסובב לזה.

עמלק דואג להשאיר אותנו בהסתר, שלא נגלה את האמת הפנימית למה אנחנו עוברים מה שעוברים ומה התיקון שלנו פה. והאדם נמצא במאבק, במלחמה שלא תמיד מודע לה, שגורמת לו לעבודה רוחנית, להפעיל את הלב, ואם מצליח זוכה לעלות במדרגה רוחנית. פותח עוד קצת את המגילה של החיים שלו. לא מגלים לנו הכל כדי שתהיה לנו בחירה. התכלית – שנגלה את השם שמסתתר. השם מתאווה לעשות לו דירה בתחתונים – “ושכנתי בתוכם”, ולא בתוכו – רק בתוך המשכן, אלא בתוך כל יהודי. התכלית שנתקרב לשם, אבל איך מתקרבים מתוך צער ותלונות או מתוך שמחה והודיה? זאת כבר הבחירה שלנו. אנחנו מושכים עלינו מצבים לפי התגובות שלנו. העיקר להגיע לתכלית שהיא להתקרב לשם. לכל אדם יש סיפור מגילה משלו שהשם מסתתר בו, ועליו לגלות אותו. מגילה מלשון גילוי, לגלות את השם שמסתתר במגילת חיינו ועושה לנו ניסים בתוך הטבע. כל מצבי ההסתר והירידה של הבן אדם רשומים לו מששת ימי בראשית. גם העץ של המן היה מוכן מששת ימי בראשית. אז מה שנשאר לנו זה לגלות את האל מסתתר, שיכוון אותנו לעבודה שאנחנו צריכים לעשות בעולם הזה.

אנחנו מצווים מתחילת ראש חודש אדר להיות בשמחה, ואיך אפשר שהחיים מלאי ייסורים וניסיונות? אף אחד לא עושה את העבודה הזאת שטוב לו ושהוא שמח. לכן עבודת השמחה היא כי העצבות כל הזמן בפתח. בד”כ אנחנו שמחים מסיבות גשמיות ולא מסיבות רוחניות, אבל כל אחד מחפש ישועה למצב שלו ומי שעושה את עבודת גילוי ההסתר תבוא לו הרווחה כי הישועה של הבן אדם נמצאת בהסתרים שלו, איפה שקשה לו, איפה שלא טוב לו, איפה שאלוקים נסתר ממנו. מי שעושה את עבודת ההסתר – מחפש את הקב”ה בתוך הקשיים שלו –  זוכה לכך שבפורים הוא מגלה שבעצם מה שהוא עובר זה התיקון שלו וכך מושך הארה למקום בו הוא נמצא. מגיעים להבנה שמי שמושך את כל הישועות בעולם הזה גם הגשמיות לכאורה, זה הקב”ה. ואפשר למשוך ישועות דווקא ממצבי ההסתר. מבין שיש סיבה ומשמעות למה שהוא עובר. עיקר העבודה היא בלב, שמשיב אל הלב את האמונה השלמה. השמחה נובעת שמבינים ומשיבים אל הלב שבעצם כל הארור בחיים שלנו הוא ברוך. “עד דלא ידע בין ארור המן וברוך מרדכי”, מה שנראה ארור בפנימיות שלו הוא ברוך, כי שם מסתתר אור גדול, התיקון שלנו שמקדם אותנו לגאולה האמיתית, לשחרור הנשמה הנצחית. המן הגיע כי היה צריך להיבנות בית המקדש השני, היה קטרוג לפני האור הגדול שצריך לרדת. קליפת המן עמלק מתעוררת לפני הגאולה, לפני ישועה גדולה. “עד דלא ידע בין ארור המן וברוך מרדכי” – בשורש בעולם האצילות הכל זה חסד ורחמים, אין רע, הכל לטובה. “השם הוא האלוקים”, השם – ההנהגה של החסד והרחמים הוא האלוקים – ההנהגה של הדין, שתי ההנהגות באות מאותו אחד. “שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד“, הכל בא מאחד שהוא השם – מההנהגה של החסד.

בפורים חייב אדם לשתות עד דלא ידע בין ארור המן וברוך מרדכי, כדי לגלות את הרישא דלא ידע, את המקום בו מבינים שהשורש של הכל זה אחד, הכל זה השי”ת ולבושיו, למעלה אין רע וטוב, אין שיפוטיות, הכל טוב, אין רע יורד מלמעלה. מבינים שגם מה שארור בחיינו זה ברוך. מבינים שגם המן נשלח מהאהבה של השם אל עם ישראל, כי רוצה שנתעורר לעשות תשובה ולרצות גאולה. הנהפוך הוא זה בתפיסה שלנו את המציאות, בזיכוך הראייה שלנו, המבט מתהפך מארור לברוך, מבינים שהכל ברוך, רק צריכים לזכך את עוביות החומר, הגשמיות שלנו, להיות בהכנעה וענווה, כדי להבחין שהכל זה אהבה אינסופית של השם כלפינו, אהבה ללא תנאים. כל המגילות יתבטלו לעתיד לבוא חוץ ממגילת אסתר, שיורד בה אור גבוה מאורו של משיח. אור מהכתר, מהאהבה האינסופית של השי”ת כלפינו שיתגלה לעתיד לבוא באלף השביעי.

החוזה מלובלין אמר שבסופו של דבר הבין שהמקומות הכי גבוהים בחיים שלו היו המקומות בהם היה בהסתרה, לא איפה שהוא היה בהארה. הרבי מסלונים מסביר שיש מצבי שמד, שזה מצב נפשי וגופני ביחד, מצבים יומיומיים שכולנו עוברים. גם בעיות גופניות וגם בעיות נפשיות וזה לוחץ. לכל אחד יש מאבק אם ביחסים עם בן הזוג, עם הילדים, עם החברים לעבודה, בקשר שלו עם עצמו, מצב נפשי או גופני או שניהם יחד.. בד”כ אלו נשמות שלא גדלו בבית שומר מצוות והן צריכות לצאת מהקליפות ולחזור לעם ישראל. נשמות שנמצאות במצב שלא מוגנות מבחינה רוחנית, אבל אפילו שנמצאים במקום נמוך, גם שם יכולים למצוא את בורא עולם, כמו שאסתר הייתה קרובה לבורא עולם גם בבית הערל. היא לא נהנתה מכל מה שהיה אפשר להציע לה, אכלה רק זרעונים כדי לא להיכשל במאכלים אסורים. אסתר מבינה שיש לה תפקיד והיא צריכה למסור נפש על עם ישראל, “אל תדמי בנפשך.. כי לעת כזאת הגעת למלכות”, אל תחיו בדמיונות שבאתם לעולם לספק את ההנאות והתאוות שלכםמרדכי מסביר לה שלא בגלל שהיא מלכה, אז יש לה אפשרות להציל את עם ישראל, אלא שהקב”ה מלכתחילה לקח את הצדקת הזאת בת השמונים, משך עליה חוט של חן וחסד כדי שתראה יפה ושם אותה בארמון המלך כדי שבבוא הזמן תושיע את עם ישראל. היא מבינה שכרגע זה התפקיד שבורא עולם ייעד לה, בשביל זה היא נמצאת שם.

ככל שאדם רוצה לקבל לעצמו, חי מתוך תחושה שבא לעולם כדי ליהנות ולנוח מבלי שיצטרך לעמול ולתקן אם דרך התורה ואם ע”י ייסורים, אז הוא יסבול, כי יחשוב שהשם שונא אותו ולא מבין למה דברים לא הולכים לו כפי שהיה רוצה. אבל אם מבין שהשם רוצה רק שנגלה אותו בחיינו, שכל אחד יגלה אותו בתוך מגילת חייו ויידע שכל מה שנעשה איתו וייעשה איתו זה לטובתו הנצחית, בבחינת “אהללה שם אלוקים (הנהגת דין) בשיר”, אז יוכל לזכות ליהנות באמת מאור השם, מזיו השכינה.

אם אדם אוחז שהוא פועל משהו פה בעולם הזה, השם יפיל אותו ולא ייתן לו להצליח. אבל מבין שהשם פועל דרכו, בבחינת “וידע כל פעול כי אתה פעלתו”, אז השם מתגלה אצלו ופועל לו ישועות, נעלמת ההסתרה.

המגילה מגלה שאין מצב אבוד, “כי בוודאי לא ייטוש ה’ עמו בעבור שמו הגדול” ועוד יגיע בקרוב אלינו.. כי עיקר הבירור הוא אריכות הגלות והניסיון וציפייתנו אליו יתברך. והמאמין ישתוקק ויצפה וימתין שיגיע הזמן המוכן והמזומן עוד מקודם בריאת העולם, כדכתיב ‘ורוח אלוקים מרחפת’ – זו רוחו של משיח צדקנו” שנמצאת אתנו תמיד.

בעצם שורש סיפור המגילה זה מלחמה וניצחון הקדושה על הטומאה כמו בחנוכה, “אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם”. יש בתחילה מלחמה ביניהם כי הטומאה מנסה לשלוט על הקדושה, “אשר שיברו אויבי היהודים לשלוט בהם”. הם רואים שעם ישראל נמצאים בתרדמת רוחנית “ישנו עם אחד.. את דתי המלך אינם עושים”, והיא לוקחת להם את כלי בית המקדש, את הכלים הרוחניים של עשר הספירות. אבל גם זה לטובתנו כדי שנתעורר לרצות בחזרה את הקדושה. לכן סיפור המגילה נעשה בבבל = לבב, כי השם רוצה שנשעבד אליו את שני הלבבות שלנו גם של יצר הטוב וגם של יצר הרע. שנרצה לעבוד את השם עם הלב, מרצון, שנרצה את בית המקדש ועבודת השם.

יהי רצון שנזכה לשמחה אמיתית באד”ר ואלוקים יהפך את הדין לרחמים.

אהבתם את המאמר? שתפו

אודות המחבר:

לפרטים על מדרשת רבבה https://ynrcollege.org.il/revava/%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a8%d7%91%d7%91%d7%94/

מאמרים נוספים בתחום

כיבוד הורים בטיפול
לכבוד הגברת החשובה, קבלתי בברכה שאלתך בזו הלשון: "האם מותר לדבר לשון הרע על הורים בטיפול

מימון ייעוץ נישואין מכספי מעשר
שאלה שנשאלה בבית ההוראה "שלמות המשפחה" ממטיבת"א - מרכז טיפול וייעוץ במשפחה תורני ארצי, ותשובה מאת

פרשת צו
"אִם עַל תּוֹדָה" יַקְרִיבֶנּוּ וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן.. על פסוק זה אומר

למאמרים נוספים של המחבר

פרשת תזריע
כל אחד יכול מהמצרים ולהיות בן חורין. יציאת מצרים הפרטית היא היכולת להשתחרר מכל עכבות ומחסומים

פרשת שמיני
30 יום לפני פסח מתחילים להתכונן לפסח, בכל יום יוצאים מעוד מיצר עד לגאולה השלמה בפסח.

פרשת ויקרא
התורה מלמדת מה נחשב טוב ומה נחשב רע. הרמח"ל בדעת תבונות מסביר שסוד הייחוד, זה לדעת

מה תרצו לחפש?