השגרה מקנה לרבים מאיתנו תחושת ביטחון. כיצד משפיעה שגרת חוסר שגרה על פיתוח מיומנויות חינוכיות? מיכאל שטריק, פסיכולוג חינוכי מומחה במאמר מקצועי ומעשי.
מגיל צעיר מאד ילד מפתח תלות בשגרה. השגרה מתקבעת בגילאים הצעירים בהם הילד בוחן גבולות ועושה מעשים המפרים את הכללים על מנת לבחון את תגובת הוריו. ככל שתגובת ההורה עקבית, הילד ירגיש מוגן ובטוח. מאידך, ככל שהתגובה משתנה, כך ייכנס הילד לבלבול וחוסר איזון. הוא יזמין, בהתנהגותו העוקבת, את התגובה הבאה שתכריע בין התגובות השונות עד שיסגל לעצמו את האיזון המתבקש. כאשר אין איזון ועקביות, עלולות להיווצר אצל הילד קשיים רגשיים והתנהגותיים.
שגרה מרגיעה כי הילד יודע למה לצפות. היא כוללת סדר, מבניות ועקביות המעניקים תחושה טובה ויציבות ומסייעת בפיתוח תובנות של התנהגות מוסרית.
ההתנהגות המוסרית של ילד קטן עד סביבות גיל שלוש עשרה מבוססת על חיקוי ו/או ריצוי – מציאת חן בעיני גורמי סמכות. אין לילד הבנה מוסרית מפותחת, אך יש לו התנהגות מוסרית, שמקבלת עידוד מהמשוב של הסביבה המחנכת. בנוסף, השגרה מלמדת אותו תכני התמודדות עם העולם ואתגריו.
בעת האחרונה נקלענו להפרת האיזון, ולפגיעה משמעותית בשגרה אליה הורגלנו. הרגלים שהופנמו לאורך שנים ונעשו מובנים מאליהם, נעלמו באחת, בלי התראה מוקדמת, המוכר הפך להיות געגוע וניסיוננו להחליף את השגרה הנעלמת עם שגרה חדשה לא נקלט בקלות כמטבע עובר לסוחר. יש המון חריכות, שבאות לידי ביטוי בהתנגדויות פעילות או בשב ואל תעשה. יש בנו, ההורים, תחושת חוסר אונים מול האתגר ותחושת תסכול בעקבות ההשקעה המרובה הנדרשת כדי להגיע להישגים זעירים.
למזלנו, תפיסת עולמנו מנחה אותנו שבכל משבר יש תועלת. אם ננשום עמוק ונתגבר על תחושת חוסר האונים, נוכל לעצב לעצמנו מפת דרך שתכתיב את יחסנו לילדנו בעת המשבר, ותהפוך את תחושות הפחד והייאוש לתכני העצמה ותקווה.
בזירה ההורית והחינוכית נחוץ לזכור שהמטרה הראשונה במעלה היא להעניק לילד תחושה טובה בעצמו, ולהעלות לו את הדימוי העצמי. העלאת דימוי עצמי תחזק אותו מול תקלות וכישלונות ותעזור לו להרגיש שהוא יכול לבחור להיות חלק מפתרון במקום להיות תקוע כחלק מהבעיה או הקושי.
עקב כך, כשאנחנו בונים את השגרה החדשה, נשאל את עצמנו, האם בתוכה יש הזדמנות לילד להרגיש טוב עם עצמו. אם כן, זה יגביר את רצונו להתמיד. במידה שלא, הוא ינסה לברוח או להתחמק. למידה היא חוויה שאמורה לשרת את המטרה של הקניית תחושה חיובית וטובה לילד. חוסר למידה או כישלון בלמידה מביאות ילד לתחושה שלילית בעצמו ורתיעה מלהתמודד בהמשך. הנעת הלימוד מושתתת על חוויות של הצלחה עם נקודות רחוקות של כישלונות. התמודדות עם כישלון נעשה מוצלח כשהכישלון בא לאחר רצף של הצלחות.
בנוסף להצלחה לימודית יש עוד אלמנט חשוב שמשפיע על תחושה טובה של הילד בעצמו. אלמנט זה הוא הקשר האישי בינו ובין הגורם סמכות, ההורה או המורה. לפעמים דמויות הסמכות מרבות בחינוך על חשבון הקשר האישי. כפייה, מרות, עימותים, עונשים, השפלות וכעסים הם לפעמים רעשי רקע שליליים כשמנסים להקנות לילד הרגלים חינוכיים נכונים. באחוזים גבוהים, ניסיונות חינוך אלו משיגים בדיוק את ההפך, ו”יצא שכרו בהפסדו”. אם מקפידים שהחוויה הלימודית תלווה בקשר אישי תומך, מכיל, מעריך ומכבד, אזי, הילד יצא עם תחושת אהבת הלימוד, שתוביל לתוספת מוטיבציה בהמשך.
לסיכום, למידה או מודעות של הילד ללמידה של עצמו, קשר אישי, שרואה את הילד בעין טובה וחיובית, הדן אותו לכף זכות ומקבל אותו בסבר פנים יפות, יהוו תשתית מוצלחת לקחת כל שגרה, ולכונן אותה כחלק מזרימת ההתפתחות הלימודית והרגשית של הילד.
אם הפנמנו את המסר הזה, נוכל להסיק שנפלה בחלקנו הזדמנות. לאחר אין ספור שנים בשגרה השמה דגש על “המצווה”, הזנחנו את “הכשר המצווה”. נעשינו מומחים בהעברת חומר לימודי, מהקל אל הכבד, עם ציפייה שהרגלים ומיומנויות למידה יבואו ויתפתחו מאליהם כתוצאה משגרת הלמידה. כל אלה נעשו מובנים מאליהם בלי הקדשת מחשבה נוספת לעיצובן, פיתוחן ושיפורן. כלי השינון, הניתוח, הסיכום וכלים נוספים לא תמיד הועברו צורה מובנית, כדי שהם יהיו זמינים, יעילים ושימושיים לכל תלמיד. תלמידים מובילים מצאו את הדרך לפתח כלים אלו בעצמם וזה העניק להם יתרון על אחרים שהתקשו בקצב הלמידה, בשינון, ניתוח וזיכרון.
מיומנויות למידה מתחלקות לשניים. מצד אחד יש את המוקדים הקשורים לתוכן כגון סיכום קטע, ניתוח מהלך, קריאה תועלתית, רשימת הארות, תמצות, הבנת דבר מתוך דבר, השוואות, הבחנות, מעקב אחר שקלא ותריא, בדיקת מקורות, ניסוח קושיה ועוד.
ומאידך, יש מוקדים אחרים המשרתים את הלמידה וההתמדה. למשל: איך ממשיכים למרות שעייפים? איך קובעים יעד הספק? איך קובעים זמן סיום למטלה? איך מקשיבים לזולת במפגש חברותא? איך משלימים כשהיעד לא הושג במסגרת הזמן או קביעת ההספק? איך מכילים טעות, הערת תיקון? איך מכילים דעה סותרת לדעה שלי? איך חוזרים על חומר כמה פעמים? איך משפרים זיכרון? איך עומדים בזמנים? איך משלימים עם אכזבות וכישלונות? איך לומדים מטעויות? איך מאבחנים בין עיקר וטפל? איך משפרים ריכוז? איך מרחיבים טווחי קשב? איך משפרים כתב? ועוד.
בזמן שבו השגרה המוכרת לא קיימת, זה הזמן לבנות למידה מסוג אחר שתקנה ותשפר מיומנויות אלה.
הפעלה יצירתית תשרת את המטרה על ידי בנית תרגילים ייחודיים. ככל שהחוויה חיובית ומעלה חיוך ותחושת הצלחה, נקבל השפעה לטווח הארוך. הילד יהיה אסיר תודה ויחזור לשגרה המוכרת עם מיומנויות מפותחות בתרמילו הלימודית.
דוגמא לטבלה לחידוד תהליכי עידוד מיומנויות, הקשורים לתוכן ולתהליך:
תוכן:
סיכום קטע: תרגיל: שבוע של סיכום קטע קצר. שבוע שני סיכום של קטע קצר וקטע בינוני. שבוע שלישי סיכום קטע קצר, בינוני וקשה שבוע רביעי והלאה: סיכום קטע קשה.
ניתוח מהלך: תרגיל: ניתוח מהלך בעזרת טבלה או גרף כשאחד מהפריטים בתהליך חסר. לעזור לילד לנסח את הפריט החסר. ככל שילד מתחיל לקלוט את המשימה ומצליח אפשר לעלות לשני פריטים חסרים וכן הלאה.
קריאה תועלתית: תרגיל: בקשה מילד לסמן 10 מילים משמעותיים בתוך קטע. ללכת מהקל אל הקשה.
רשימת הארות: תרגיל: להקריא לילד קטע ולבקש שהוא ירשום הערות. לחזור על אותו קטע למחרת, במשך שבוע ולשים לב לשיפור ביכולת שלו לרשום הערות.
תמצות: תרגיל: ילד קורא קטע. מבקשים ממנו להגיד את הקטע ב 5 משפטים. בקטע הבא מבקשים שהוא יתמצת ב 4 משפטים, ב 3 משפטים ובמשפט אחד. שומרים על רוח של צחוק ולא מקשים עד כדי כישלון.
הבנה דבר מתוך דבר: תרגיל: להכין “מבחן אמריקאי” הקשור לקטע ולעזור לילד לבחור את התשובה הנכונה שבנויה על הבנה דבר מתוך דבר.
השוואה: תרגיל: ילד מכין רשימה של צמדי מילים. ואז הוא מספר במה שונות המילים אחת מהשנייה ובמה הן דומות.
הבחנה: תרגיל: מביאים ילד לתצפית בחוץ. מבקשים שיספר על מה שונה בהסתכלות ימינה [על קבוצת עצים לדוגמא] מהסתכלות שמאלה [על קבוצת עצים אחרת].
שקלא וטריא: תרגיל: לקחת שקלא וטריא בגמרא ולבקש מהילד שיכניס את זה לטבלה.
בדיקת מקורות: תרגיל: לתת לילד להכין קטע עם מראה מקומות. לרשום בתמצות את העיקר של כל מקור. להתחיל עם קטעים קלים ולאט לאט לבחור קטעים ומקורות יותר קשים.
ניסוח קושיא: תרגיל: לקרוא קטע עם ילד ולאחר מכן לרשום 10 שאלות שאפשר לשאול על הקטע. לשים לב לשאלות המקבילות לשאלות שנשאלות על ידי המקורות.
תהליך
איך ממשיכים כשקיימת עייפות? תרגיל: בניית טבלת “עייפות”. לסמן במשך שבוע באיזה שעות של עשיית שיעורים צפה עייפות. לשבועיים הבאים לרשום פעמים שהילד המשיך לעבוד בשעה המסומנת. בהצטברות של הצלחות הילד מקבל פיצוי.
איך קובעים יעד הספק? תרגיל: רושמים 5 מטלות שמתחילות היום ולקבוע על יד כל אחד מה כמות הביצוע המצופה.
איך קובעים זמן סיום למטלה? תרגיל: לקנות יומן ולרשום בנוסף למטלה וזמן התחלתה גם את זמן הצפי לסיומה
איך מקשיבים לזולת במפגש חברותא? תרגיל: ללמד חברותא עם ילד אחר. כל אחד יחזור על מה שהשני אמר.
איך משלימים כשהיעד לא הושג במסגרת הזמן או קביעת ההספק? תרגיל: לעצור משחק באמצע ולקבוע לסיימו למחרת. מחר מסיימים אותו למרות שפג החשק בזמן שנקבע.
איך מכילים טעות, הערה תיקון? תרגיל: מבקשים מילד לקרוא קטע ולהכניס בו טעות בכוונה. לנסות לנחש את הטעות תוך כדי זה שהילד מתרגל שמצביעים על הטעות המדומה וזה בסדר
איך מכילים דעה סותרת לדעה שלי? תרגיל: בוחרים נושא וקובעים עימות. כל אחד מנסה לשכנע את הזולת בצדקת עמדתו. לאחר מכן מחליפים צד וכל אחד מנסה לשכנע בדעה הסותרת
איך חוזרים על חומר כמה פעמים? תרגיל: לקחת קטע ולמדוד כמה חזרות נדרשות ללמוד את הקטע בעל פה. מפצים את הילד אם את הקטע הבא הוא לומד בפחות חזרות.
איך חוזרים, פיזית ומנטלית, לאחר הפסקה? תרגיל: מבקשים מילד לסיים קריאת קטע עם היכולת לקחת הפסקות. הצלחה מעניקה לו פיצוי יותר גדול מהמאמץ לקרוא בלי הפסקה
איך משפרים זיכרון? תרגיל: לתת לילד לזכור רצף של 6 מספרים. לאחר שינוי הסדר לבקש זכירה של הסדר החדש ושוב לשנות את הסדר. בנוסף אפשר לבקש מילד לזכור רצף ישר ואז הפוך.
איך עומדים בזמנים? תרגיל: טבלת מעקב למטלות ביום עם מעקב של טבלה. ניקוד עבור כל הצלחה. צבירת ניקוד מעניקה לילד פרס.
איך משלימים עם אכזבות וכישלונות? תרגיל: לשחק משחקי לוח עם המטרה להפסיד. מי שמפסיד מנצח.
איך לומדים מטעויות? תרגילי הקלדה עוורת.
איך מאבחנים בין עיקר וטפל? תרגיל: לתת לילד לפתור דילמות מוסריות ואז לבקש ממנו להמציא דילמה מוסרית.
איך משפרים ריכוז? משחק זיכרון מטפח יכולות ריכוז.
איך מפתחים הרגלי עוקף קשיי קשב? תרגיל: לתת לילד לעשות 3 מטלות במקביל. באמצע מיקוד על מטלה אחת להפנות אותו למטלה אחרת ואז לחזור למטלה הראשונה.
תרגילים אלה מהווים דוגמאות ואינם מחליפים תכנית חינוכית וידע מקצועי.
