»

»

שיח וחיבור

Picture of הרב שלמה ברקוביץ

הרב שלמה ברקוביץ

דיין בביה"ד ממונות בני ברק. ראש הכוללים "מאמר מרדכי" ו"שערי ציון". יועץ נישואין ומשפחה, רב משיב בבית ההוראה "שלמות המשפחה".
החיים והמוות ביד הלשון. הלשון יש בה כח לחבר וח”ו להיפך. לעתים אני נשאל, בני זוג שאינם מסתדרים שנים רבות, האם יש סיכוי לשנות את האופי והמידות של בני אדם? וא”כ מה התועלת בהשקעה? אכן לא היתה לי תשובה לשאלה זו עד שלא חוויתי מניסיוני כיועץ. כיום אני משיב בבטחה, זוגות שנושקים לשלושים שנות נישואין ואף מעבר לכך, וכל חיי נישואיהם היו רצף של מצוקה ואף עוינות חריפה ביניהם, עוברים תהליך של שינוי וזוכים להגיע לשביעות רצון ואפילו אושר בחיי הנישואין. הכיצד?

 

במקרים רבים הנושא אינו שינוי אופי, טבע וגם לא עבודת המידות. הנושא הוא למידה ותובנות מה הם הצרכים של בן/ת הזוג, והבעת הצרכים בצורה נכונה. לרוב המצוקה נובעת מחוסר הדרכה ראויה עוד מתחילת הדרך. לעיתים זוגות לאחר שלושים שנות נישואין, מיואשים נוכח כמה ניסיונות של טיפול, עד כדי הגעה לפתח בית הדין הרבני, מגיעים עם רצון ופוטנציאל משמעותי לשקם את הזוגיות. כל אחד לעצמו הוא בעל בינה ואף מוכתר במידות טובות. כל אחד מהם אף מכיר ויודע את מעלותיו של בן/ת זוגו. ולמרות זאת הזוגיות עלתה על שרטון עד למקום מאוד נמוך. זוג אחד מציין כי לא היה להם יום אחד טוב מהחתונה זולת השבועיים הראשונים. זוג אחד אומר כי פה ושם היו ימים יפים, אך הם בטלים ומבוטלים. הם זוכרים כי החתונה היתה יפה. הם תולים הרבה בכך שבתחילת הדרך לא הודרכו כראוי לברית הנישואין.

תוך כדי שהזוגות מעלים את מצוקתם והנושאים מתחדדים ומתבהרים, מתגלות להם תובנות חדשות, תוך הבנת והבעת צרכים לחיבור אמיתי, ובעיקר מתפתח שיח נכון על הרגשות והציפיות של כל אחד מהם מהקשר של חיי הנישואין. כך נרקמת ברית נישואין מחודשת, שיש בה חיבור, התעניינות ואכפתיות שבכוחה לחולל מהפך בדפוס התנהגות של האחד כלפי השני.

כיועצים אנו רגילים לשמוע “אין לנו על מה לדבר”. “נושא שמעניין אותי לא מעניין את בן / בת זוגי” וכדומה. ברור כי התשובה לכך לא תבוא בהמלצה למצוא נושאים משותפים לשניהם, פתרון זה לא חדש להם. הם יודעים זאת בעצמם ומסתבר כי מאחוריהם ניסיונות רבים שלא צלחו. נכון יהיה ללמד ולהבין כי הרצון לשיח ביניהם לא יבוא ממקום של ענין וסקרנות בנושא העולה לשיח, ולא משעמום ובדידות, אלא מרצון ליצר חיבור וביחדיות. לעיתים אחד מבני הזוג מתלונן כי הורו להם לקיים שיחה כך וכך זמן מידי יום, אך לא זה מתבצע מסיבה זו או אחרת. נשתדל לא לקצוב זמן או אורך של שיחה, כי התוצאות לא נמדדות לפי הכמות. מה גם שהשיח יצליח אם באים ממקום של אילוץ. הדבר הנכון הוא להשקיע באיכות השיח, שיהיה עשיר בחיבור, וזה יכול להתבצע רק ע”י הקשבה, העצמה, פרגון, הזדהות ואכפתיות.

הקשר ראשוני של בני זוג לבחור להינשא זה לזו הוכרע באמצעות שיחה. כל הבירורים יש בהם תועלת עד לשיחה שבניהם שהיא שתוביל להחלטה אם להמשיך את הקשר. מה תכלול השיחה וכיצד לנווט אותה, זה ענין של מודעות ולמידה. אם נשאל את שני המעומדים לנישואין מה מטרתם בפגישות, לרוב התשובה תהיה מבחן התאמה. אך האמת היא יתירה מכך. הפגישות נועדו לניסיון יצירת חיבור לכריתת ברית נישואין. כשלומדים היטב מהי הקשבה ומהי הזדהות, השיח יתבצע נכון, ואתו גם ההחלטה וההכרעה, כמובן תוך דביקות בתפילה לאבינו שבשמים להנחות אותנו בדרך אמת.

על אחת כמה וכמה שיח בין בני זוג שזכו להינשא שייעשה בדרך של הקשבה והעצמה יעצים את החיבור. לכן לא בהכרח הנושא הוא מעניין, אלא עצם בן/ת זוג. כל נושא שכרוך עם בן/ת זוגי אתעניין ואקשיב ואזדהה ואביע אכפתיות, כי אני מתעניין בבן/ת זוגי עצמו. שיח באיכות זו תיצור תחושה של ביחד.

אין תפקיד בעולם שאין בו שלב מקדים של הכשרה לפני כניסה לתפקיד. להיכנס לתפקיד בעל / אשה לא נופל מכל תפקיד אחר. ישנה נטייה מוטעית להסתמך על מוצלחות אישית וכושר הסתגלות בחברה, ובטוחים כי ניתן לעשות העתק הדבק עם בן / בת זוג. אין ספק כי בעידן שלנו הדרכה לפני הנישואין מפותחת עשרת מונים לעומת ההדרכה שהיתה נפוצה לפני שנים רבות. יחד עם זאת ישנה מעלה נשגבה להדרכה פרטנית וזוגית לבני זוג מיד עם ברית הנישואין, לפני פרוץ משבר. שהרי הדרכה לפני הנישואין אינה כהדרכה אחרי הנישואין, לאחר שבני הזוג חווים מקרוב את הקשר החדש ונחשפים לצפיות וצרכים שלא נחשפו להם בעבר. בדיוק כמו לימוד שחיה, כל בר דעת מבין כי הלמידה היעילה היא אך ורק בתוך המים, כך ממש למידת סוגית הנישואין. אין השוואה בין למידה שלפני הנישואין לבין למידה שאחרי הנישואין.

נסיים בסיפור: שתי קהילות התקיימו באמסטרדם שבהולנד לפני כשלוש מאות שנה. בראשות הקהילה הספרדית עמד הגאון רבי שלמה איליון זצ”ל, ובראשות הקהילה האשכנזית עמד הגאון החכם צבי זצ”ל. יום אחד עלה החכם צבי לבית הרב הספרדי. הופתע החכם למראה עיניו: מפת חג פרושה על השלחן, פרחים באגרטל וכולו אומר חג. החכם צבי תמה “וכי כך דרכה של תורה” נענה רבי שלמה בלחישה “זוכים אני לביקורו של המלך”. השיב החכם צבי אם כך הכל מובן, לביקור מלכותי צריך לקשט את הבית. מתי יתקיים ביקורו של המלך? שואל החכם. “מקווה אני שכבר הגיע” נענה הרב. היכן הוא? שאל החכם. “כבודו מלא עולם” ענה רבי שלמה. הלא חז”ל אומרים “איש ואשה שזכו שכינה ביניהם”. אם השלום שורר בביתם אזי הקב”ה שוכן אתם, ואם זכיתי וביתי הוא מעון לשכינה כלום אין ראוי לקשטו. ועוד אמרו חז”ל אדם מישראל העוסק בתורה שכינה כנגדו שנא’ “בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך”. וכי אין זה ראוי שאקדם את השכינה הקדושה בכבוד הראוי. החכם צבי נרעש ונפעם, אם כאלו הן כוונותיו של הרב אשרי הקהילה שעומד הוא בראשה ס’ מעין השבוע להגר”ש וולך סוף פ’ תולדות.

בל נסיח את הדעת כי בכל תובנה ולמידה להקשיב, להזדהות, לשמח, לרצות, ויצירת חיבור אמיתי ע”י שיח נכון, בכך אנו מכשירים את הבית למעון לשכינה הקדושה, ובכך נזכה לשפע שמחה ונחת בקדושה.

 

אהבתם את המאמר? שתפו

אודות המחבר:

הרב שלמה ברקוביץ נותן מענה בבית ההוראה שלמות המשפחה: 2873*

מאמר זה קשור ללימוד: יועצי נישואין ומשפחה

מאמרים נוספים בתחום

כיבוד הורים בטיפול
לכבוד הגברת החשובה, קבלתי בברכה שאלתך בזו הלשון: "האם מותר לדבר לשון הרע על הורים בטיפול

מימון ייעוץ נישואין מכספי מעשר
שאלה שנשאלה בבית ההוראה "שלמות המשפחה" ממטיבת"א - מרכז טיפול וייעוץ במשפחה תורני ארצי, ותשובה מאת

פרשת צו
"אִם עַל תּוֹדָה" יַקְרִיבֶנּוּ וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן.. על פסוק זה אומר

מה תרצו לחפש?