ביה”ד הגדול קבע כי יש לאזן מניות לפי שוויים בעת המימוש, בדומה לפסיקת ביהמ”ש בראשל”צ. הרה”ג בן יעקב שליט”א התבסס על פסיקות קודמות, והגר”ש שפירא הרחיב בנימוקיו, תוך דימוי המניות לפירות על העץ. הוא טען כי יש להמתין עד למיצוי ערכן המלא של הזכויות, וכי האיזון צריך להתבצע במועד המימוש ולא במועד הקרע, בדומה לכספי פנסיה וקרנות השתלמות. ביה”ד הדגיש את ערך השוויון ושוויון ההזדמנויות הכלכליות שנוצרו בתקופת הנישואין, וקבע ששני הצדדים זכאים ליהנות ממה שנצבר במלואו.
