ויֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הִתְפָּאֵר עָלַי לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ לְהַכְרִית הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ… “וַיֹּאמֶר לְמָחָר” וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּה’ אֱלֹהֵינוּ:
על שאלת משה רבינו, מתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך, משיב פרעה תשובה הנשמעת לכאורה תמוהה: “ויאמר למחר”. מדוע רק למחר? מדוע אין הוא מבקש ממשה שיתפלל לה’ שיסיר ממנו את הצפרדעים באופן מידי, כבר היום?
אומר בעל ההפלאה בספרו “פנים יפות”: פרעה תכנן איך יוכל להתחמק מהבטחתו למשה, שלא לשלוח את עם ישראל לאחר שהצפרדעים יסורו מעליו. פרעה לא אמר למשה שעה מדויקת מתי הוא רוצה שיסורו הצפרדעים, אלא אמר בצורה סתמית – “מחר”.
בצורה כזאת, באיזו שעה שמשה יסיר את הצפרדעים יוכל פרעה להתחמק ולומר”:לא לכך התכוונתי”. אם משה יסיר את הצפרדעים בנץ החמה – יאמר פרעה “אני התכוונתי לעלות השחר” וכדומה. תשובה בנוסח למחר היא התשובה הטובה ביותר מבחינתו של פרעה להתחמק מקיום הבטחתו.
מכאן אנו למדים כי אל ידחה אדם למחר מה שניתן לעשות היום. שלמה המלך אומר בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם יִדְלֹף הַבָּיִת (קהלת י יח). פירש רש”י כשאדם מתעצל ואינו מתקן פרצה קטנה שבתקרת הבית, יפול הבנין המקרה את הבית והמסכך עליו. אדם צריך להיות זריז ובעל מרץ בטפול בעסקיו הרוחניים כפי שהוא מטפל בעסקיו הגשמיים. יש לתקן את מה שטעון תיקון מבחינה רוחנית, כי אם דוחים זאת המצב מתדרדר.
בני אדם נוטים לחפש תירוצים כדי לדחות את מה שעליהם לעשות. גם זאת ניבא שלמה המלך בחכמתו: אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ, אֲרִי בֵּין הָרְחֹבוֹת (משלי כב יג). אין סוף לתירוצים שאדם יכול להמציא אם הוא אינו רוצה לעשות משהו אך כאשר הוא רוצה משהו הוא קם ופועל מיד. זה מראה שאם אתה מוצא תירוצים פירושו של דבר שאינך רוצה לעשות את הדבר, זהו הטבע האנושי.
בפרט בחיי הנישואין יש דברים שחייבים להיעשות בלי עיכובים. איננו יכולים להרשות לעצמינו לנטור הרגשות שליליות כלפי בני זוגנו. אם משהו מפריע לנו עלינו לדבר מיד כדי שהכל יחזור אל מקומו בשלום, מנהג טוב להשלים כל מריבה לפני שאתה הולך לישון בלילה בלי להשאיר שום טינה או אי הבנה למחרת. אם יש צורך ניתן להתקשר לרב או יועץ כדי שישמע את שני הצדדים ויעזור להשלים את הויכוח.
