צחוק לרפואה

תחומי הייעוץ והטיפול מגוונים ורבים. כיום קיימות מגוון רחב של שיטות, גישות והתמחויות בתחומי הייעוץ והטיפול האישי, זוגי ומשפחתי. מטרת מדור זה היא לשפוך אור על עולם הייעוץ והטיפול ומושגיו ובכך לחשוף ולקרב את המושגים יותר הן למטפלים והן לציבור הרחב. הפעם עוסק המדור בצחוק – תרפיה העושה שימוש בצחוק והומר לריפוי גופני ונפשי.

מהו “הצחוק- תרפיה”?

“צחוק תרפיה” הוא לא רק צחוק לבריאות והנאה אלא גם כלי טיפולי העושה שימוש בצחוק והומור בעבודה טיפולית נפשית.

מטרתה המרכזית של התרפיה בצחוק הינה לתת למטפל ולמטופל כלים מעשיים להעצים את היכולת ליהנות ולצחוק בתהליך הטיפול, ואף להקנות כלים המאפשרים לקיים תהליכים נפשיים מורכבים גם בדרך של צחוק הומור. אין זה אומר שבמסגרת טיפול נפשי ב”צחוק תרפיה” אסור למטופל לנהל שיחה רצינית או לבטא רגשות שליליים, אבל הדגש בטיפול יהיה על העצמת הרגשות החיוביים ועל שימוש בהומור ובצחוק כדי להתמודד עם תכנים קשים וכואבים בצורה קלילה יותר. בטיפול בצחוק, המטפל והמטופל יבלו בעת הצורך בחלק גדול מהטיפול בצחוק משחרר, בהתבוננות בחיי המטופל ממבט מקבל ומחויך, מבט שמסוגל להפוך טעויות והאשמה עצמית לנושא לבדיחה או לצחוק סלחני. היה מי שקבע כי “אין הרבה צחוק ברפואה, אבל יש הרבה ריפוי בצחוק”. קביעה זו מסתברת כנכונה יותר ויותר עם התרבות המחקרים המדעים התומכים בטענה זו.

צחוק כתגובה טבעית
הצחוק הספונטאני הינו תגובה אוטומטית ובלתי רצונית למצבים שונים. הצחוק יכול להופיע גם בתגובה להומור. על פי ההגדרה, הומור הינו היתול קל המתאר סיטואציה בצורה מבדחת, מעורר צחוק מתוך יחס לבבי וסלחני ונובע מהשקפת עולם אופטימית.
לחוש ההומור יש בסיס מולד ולצידו ערך נרכש. באופן כללי, ככל שהאדם אינטליגנטי יותר, כך הוא עושה שימוש רב יותר בהומור. יחד עם זאת, הבשורה הטובה היא שמי שחפץ בכך יכול לשפר את חוש ההומור שלו בכל גיל. מחקר של מרכז למניעת מחלות לב בארה”ב הראה שבקרב הבריאים חוש ההומור היה מפותח יותר. מעניין שגז הצחוק משמש כמשכך כאבים אצל רופאי שיניים, אך גם כתרופה למחלות לב.

התייחסות חז”ל לצחוק

הגמרא במסכת שבת מספרת “כי הא דרבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא” (שבת דף ל ע”ב, פסחים קיז ע”א (פירוש: כמו ההנהגה של התנא בשם רבה לפני שהיה פותח בדברי תורה לרבנים (תלמידים) היה אומר מילת בדיחה ואז היו צוחקים התלמידים, ורק אחר כך התיישב באימה – ברצינות וביראת שמים והיה פותח בדברי תורה. כוונתו של רבה הייתה להפיג את המתח, לפתוח את הלבבות מתוך שמחה (רש”י), ולהעלות חיוך בפני התלמידים ושמחה בלבבם, “כי דוקא על ידי זה נעשה פתיחת הלב והמוח של התלמיד שיהיה כלי לקבלה להשפעה פנימית) “הרבי מלובאביץ’ על פרשת כי תצא(, הנה לנו כלי טיפולי מתוך הנהגת חז”ל.

מה בין הומור ליחסי אנוש ?
אנשים המשתמשים בהומור וביצירתיות מצליחים “לשבור את הקרח” ביחסי אנוש במהירות רבה יותר מאנשים הנוקטים בגישה רצינית ונוקשה. מקומות עבודה רבים מודעים לעובדה ששימוש בהומור ובצחוק משפר תקשורת בינאישית, משחרר מתחים, מטעין באנרגיות ומעלה את מוראל העובדים. ההומור והצחוק יכולים לשמש כדרך חיובית לשחרר קיטור ביחסים זוגיים ולשפר את הקשר הזוגי. אנשים מבדרים נעימים וגורמים לסביבה להיות חפצים בקרבתם, לעומתם אנשים מדוכדכים מרחיקים אנשים מהם והלאה.

כוחו המרפא של הצחוק
בספרו “הצחוק – התרופה הטובה ביותר”, מספר רוברט הולדן כי השבטים החיים ביערות הגשם בדרום אמריקה, נוהגים, בכל פעם שמישהו חולה במחלה קשה, לערוך פסטיבל צחוק שנועד לעודד את החולה ולהחיש את החלמתו עד להבראתו השלמה. הולדן טוען שהתפרצויות צחוק מאושר הן אחת מההתנסויות האנושיות המהנות והמבריאות ביותר. נורמן קאזינס בספרו “הראש הוא המרפא” מספר כיצד הצחוק יכול לרפא מחלות רבות, ובספרו “אנטומיה של מחלה” מתאר את החלמתו ממחלת רקמת חיבור ניוונית ממנה סבל.

להלן רשימה חלקית של השפעות מרפאות של הצחוק:
– הצחוק גורם להעלאת רמת האנדורפינים והאנקפלינים שהן מולקולות טבעיות של הגוף המקלות על תחושת הכאב. מולקולות אלה הן קבוצת חומרים כימיים המצויה במוח באופן טבעי ומיוצרת על ידי בלוטת יותרת המוח וההיפותלמוס. בזמן מאמץ, התרגשות או טראומה חומרים אלו מופרשים בגוף ומביאים לשיכוך כאבים ולשיפור מצב הרוח. שחרור של  האנדורפינים יכול לגרום לשיפור מצב הרוח עד כדי תחושת אופוריה זמנית, דבר שיכול להוות תמיכה לטיפול בדיכאון, או כל טיפול רווי רגשות שליליים.

הפחתת תגובה אלרגית בעור לאלרגנים שונים.
– סיוע בטיפול בסרטן (ניתן לקרוא בהרחבה במאמר שהתפרסם בביטאון “קול הנטורופתיה”, גיליון מס‘ 17 בנושא “הומור וצחוק כטיפול בסרטן”).
– במעקב אחרי תגובות הצחוק של נשים, תחושת העירות ורמות תאי החיסון מסוג NK (Natural Killers) נמצאה קורלציה ישירה בין מידת הצחוק ובין רמת תאי ה NK והורדת רמת המתח. מכאן שהצחוק מגביר עמידות חיסונית ומפחית רמות מתח. באותו מעקב נמצא כי לא רק צחוק מוריד רמת מתח, אפילו הציפייה לצחוק מורידה את רמת הורמון הקורטיזון בדם, דבר המשפר את תפקוד המערכת החיסונית.
– הצחוק מוריד את רמות הסוכר בדם אחרי ארוחה: נמצא כי למשתתפים בסדנת צחוק היתה רמת סוכר נמוכה יותר לעומת אלו שהשתתפו בהרצאה משעממת.
– צחוק משפר את מצב הרוח ואת תחושת האושר.
– צחוק מקדם פתיחות, מוטיבציה ומעורבות.
– צחוק משפר את הדימוי העצמי.

ליצנות רפואית
ד”ר פאטץ‘ אדאמס, הליצן הרפאי הראשון, גורס כי יש לטפל בחולה ולא במחלה. הוא הקים בשנת 1992 את בית החולים “גזונטהייט!” (לבריאות!) בו הרופאים מטפלים חינם אין כסף. בשנת 1992 ד”ר פאטץ‘ אדאמס הגיע לארץ להרצות ביום עיון בנושא “ההומור והצחוק בשרות הרפואה” בבי”ח אסף הרופא. את הליצנים הרפואיים ניתן למצוא כיום בבתי החולים משמחים ומסייעים לצוות הרפואי בטיפול ועוזרים להעלות חיוך במקום הכי עצוב.

עצות לשדרוג ההומור בחיי היומיום

• צחקו גם בלי סיבה – מתחילים בצחוק מלאכותי שהופך לטבעי.
• העמידו פנים צוחקות – מתוך שלא לשמה תגיעו לשמה.
• חייכו במשך כל היום והרבו לחייך לכל הנקרה בדרככם.
• החמיאו לעצמכם ולאחרים .
• חישבו מחשבות חיוביות ומצחיקות.
• הרגישו טוב עם עצמכם וצחקו בקול רם.
• האמינו בעצמכם וצחקו על מגרעותיכם.

לסיכום:

היכולת להעצים את הצחוק, את ההנאה ואת שמחת החיים היא יכולת עצומה שניתן לפתח באמצעות העקרונות והרעיונות שהוצגו לעיל. חשוב לציין שלמרות שהגישה העושה שימוש שיטתי בצחוק בתהליכים טיפוליים ובעבודת מודעות היא חדשה,
יש יותר ויותר אנשים מהתחום הטיפולי ומהמקצועות הקשורים לצחוק כגון ליצנים וליצנים רפואיים שמפתחים רעיונות דומים כמו למשל- גישת ה”הומוריקה” – טיפול בהומור ומוזיקה, והג’לולוגיה – מדע הומור לתקשורת בין-אישית באמצעות שילוב אומנויות והומור, שנמצאות עדיין בשלבי ההתפתחות הראשוניים שלהן, אך נראות כשיטות טיפול מבטיחות ומשמעותיות. נראה שככול שההכרה ביכולות הריפוי העצומות של הצחוק תגדל, יפותחו עוד ועוד טכניקות ושיטות טיפוליות המבוססות של השימוש בצחוק וממוקדות בהעצמת שמחת החיים.
בברכה למימוש נעים, מהנה ומצחיק של עקרונות התרפיה בצחוק. 

—————————————————–

בבילוגרפיה

א. דר איתן לוי – נטורופת www.eitancenter.com

ב. מאמרים- רשת מאמרים לשימוש מקצועיים לשימוש חופשי ע”י תמי שינבוים. מטפלת באומנות (M.A.)www.articles.co.il/