שם: טובה לוין
גיל: 60, נשואה +8 ילדים ו-8 נכדים כן ירבו.
עיר מגורים: מודיעין עילית
תחום עיסוק לפני הלימודים: הוראה
בחרתי ללמוד את התחום כי: אני מאמינה שהאדם בא לעולם הזה כדי לתקן, וכור ההיתוך הכי משמעותי הוא הקשר הזוגי ומסגרת הנישואין. זהו חלום שהיה לי מגיל 16, כאשר עבדתי כחונכת של יתומות צה”ל והייתי בקשר עם אמהות שהתמודדו עם קשיי היום יום. היתה אמא שנישאה מחדש ולמרות גילי הצעיר, היא הרגישה שהיא יכולה לשתף אותי בקשיים שנוצרו עקב הפער בינה ובין בעלה החדש. הבנתי שהגעתי לעולם עם הכלים המתאימים לעבודה בתחום, התחלתי ללמוד, רכשתי השכלה מקצועית ואקדמית ותחושת הסיפוק הייתה מדהימה.
כיום אני: בעלת תואר שני בלימודי משפחה, יועצת זוגית ומשפחתית, פסיכותרפיסטית, יועצת בתחום חיי אישות וליווי זוגות מאותגרי פוריות. אני עובדת עם זוגות ומשפחות וגם עם נשים באופן פרטני וכל שנה לומדת ומרחיבה עוד את ארגז הכלים שלי. יש לי קליניקה פרטית ואני עובדת גם עם מטיבת”א – מרכז הטיפול של אגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל.
העקרונות המנחים אותי בעבודה שלי: ענווה. עד שאינני מסוגלת להכניס את המטופל/ת ללב שלי, ולהיכנס לנעליים שלו – להבין את הכאב והקושי שלו/ה ברמה האישית, אינני יכולה לצפות לשינוי אצלם. בנוסף, לזכור שהתשובות נמצאות בידיים שלהם, אני רק מעוררת אותם למצוא אותם. לכל זוג ופרט יש צורך בגישה ייחודית להם, לכן אני מאמינה שהכשרות והוספת ידע וכלים הם חובה.
סיפור הצלחה: זוג שהגיעו אליי בתחילת הדרך הזוגית שלהם בגלל קושי עם משפחות המוצא. לאחר שהם עלו על דרך המלך ויצרו גרעין חזק, הקב”ה ניסה אותם גם בתחום הפוריות. הם החליטו לחזור אליי כי הבינו כמה התהליך שוחק, ובמקום קרבה, הם הולכים ומתרחקים. במהלך השנים ליוויתי אותם כזוג, ובעיקר את האישה בהפחתת מתח וחרדה שנבעו מכישלונות חוזרים ונשנים בתהליכי הפוריות. בסייעתא דשמיא, הם התברכו בבת לאחר כ-5 שנות נישואין ולאחר מכן בבן לאחר עוד 6 שנים. שניהם ילדים מדהימים ומיוחדים בזכות הקשר הזוגי וההורות שבני הזוג הצליחו לבנות ולייצר.
הרווח האישי שלי מהלימודים: הלימודים שלי החלו לפני יותר מ-20 שנה, ולא הסתיימו עד עצם היום הזה. מבחינה מקצועית הם תרמו לי בהבנה של הזולת: סבלנות ואמפתיה, הקשבה, הכלה ולימוד זכות.
בנוסף, עבורי באופן אישי, דרך כל הניסיונות שהקב”ה מנסה את המטופלים שלי למדתי לקבל את דרך ה’ באהבה. זה לא אומר שזה קל, אך זוהי הדרך! הלימודים עצמם עזרו לי לחזור ליכולת תפקוד קוגניטיבי לאחר אירוע רפואי מאוד משמעותי.
המלצה אישית שלי: תמיד לשמור על תקווה. אין לנו הזכות להגיד די, כל עוד שהלב פועם, אפשר לתקן.
הכלה, והבאת המטופל למודעות היא עיקר העבודה.
