מעשים שבכל יום; צדדים מידיינים בבית הדין, כל צד טענותיו מושמעות בלהט, חקירות, הוכחות, עדים, בסיום ההליך נכתבים סיכומים, והנה הגיעה העת לאחר תקופה ארוכה לפסק-הדין. פסק-דין מצטייר בעיני אנשים כנותן פתרון חותך, מצדיק – הצדיק ומרשיע – הרשע! .
לא כן הוא בדיני הגירושין. דיני הגירושין תלויים ברצון הצדדים, המקרים בהם יכפו אדם בפועל עד שיאמר “רוצה – אני” אינם מעשים שבכל יום. גם “בית הדין” מוגבל בכוחו לפעול כנגד צד, גם כאשר הוא מתעמר בצד שכנגד. בהחלט יתכן שגם לאחר “פסק הדין” יוותרו המידיינים במצב ביניים ארוך טווח.
לדוגמא; בפסיקה ההלכתית קיימים גם פסיקות שאינן קובעות בפועל כלום, כגון: “לא מקרבים – ולא מרחקים ” במקרים בהם ברור כי לא ניתן לקיים בין הצדדים שלו”ב אך במקביל אין עילה מוגדרת לחיוב או כפיית גט.
מתוך תיק577794/1 ביה”ד חיפה, מיום ל’ במרחשון התשע”א בהרכב אב”ד הרה”ג מימון נהרי שליט”א; “מערכת נישואין מושתתת על שני אנשים שכרתו ברית, והחליטו יחד על דרך משותפת הנראית להם. כל סטייה מדרך זו שבחרו מחייבת את הצד המעוניין בסטייה זו לשכנע את הצד המתנגד לקבל את דרכו או לסגת ממנה, אלא אם כן יש עילת גירושין מובהקת. תפקידו של בית הדין בנסיבות הללו היא להבהיר את עמדת ההלכה של “לא מקרבין ולא מרחקין” כפי שכתב מהר”ם מרוטנבורג בשו”ת ח”ב סימן שכח’ הביאו דבריו רבים מן הפוסקים הראשונים והאחרונים, וכן פסק הרמ”א באה”ע סימן ע”ז סעיף ג’ ‘שאין כופין אותו לגרש ולא אותה להיות אצלו’. לאור האמור נפסק: בית הדין קורא לצדדים, כאנשים מאמינים, לעשות פסק זמן במלחמה אותה הם מנהלים לעריכת חשבון נפש נוקב כל אחד עם עצמו בהתייחס למערכת הזוגית וההורית הראויה והרצויה”.
הדוגמה המתוארת, (פסה”ד המצוטט, ניתן לאחר 3 שנים של דיונים רצופים) ממחישה את המגבלה שיש לבית הדין לתת פתרון לכל בעיה. ועד כמה אנשים ששניהם צודקים יכולים לבלות את חייהם עם תחושת צדק שתקנן בהם לעד, ללא שום פתרון מעשי להמשך החיים.
בהעדר גורם מוסכם לפתרון הסכסוך, הצדדים יבלו את זמנם היקר בדיונים עקרים כאשר לשני הצדדים יהיו חייהם תלויים מנגד, בעיקר בדיני המשפחה בו מעורבים עניינים רגשיים רבים ולאו דווקא אינטרסים מנוגדים. גם כאן חשוב היועץ בתמונה המשפטית , היועץ הניטראלי מהווה מתווך ראוי והוגן, כשעליו להכיר בערך עצמו ולהבהיר לצדדים כי הוא הפתרון המהיר היעיל והזול ביותר.
בנוסף; הכלים המשפטיים העומדים לרשות בית הדין הינם ברורים ומוגדרים: עדויות, ראיות, הוכחות, כל אחד מהכלים הינו כלי ראייתי ועליו לעמוד בכללי הראיות ההלכתיים/חוקיים ואינו כלי התרשמותי, ליועץ לעומת זאת כלים התרשמותיים נוספים אשר בכוחם לפתור את הסכסוך ולהגיע לעמק השווה. ביה”ד מודע לכך ורואה בהתנגדות לייעוץ נישואין,כהתנגדות לבירור האמת ולהוכחת תביעה מה שיתכן ויוביל לדחיית התביעה,על כל המשתמע מכך. הצורך הנכבד שקיים בעיני ביה”ד ליועץ הוא הואיל ובית הדין נמנע מלהציע פתרונות מניסיונו הרב העומדים על קצה לשונו בכדי לא להיחשד – כמביע עמדה מוקדמת שאינה ניטראלית לגמרי.
על חשיבות חוו”ד של היועץ נלמד מהמקרה המתואר ע”י בד”ר נתניה בתיק 278928/3 (17/07/2011) בהרכב אב”ד הרה”ג שלמה שפירא שליט”א, בציטוט חלקי מתוך פסה”ד: “בית הדין רצה להפנות את הצדדים לייעוץ נישואין וגישור, אך שני הצדדים כל אחד מטעמיו עימו, סירב ללכת לייעוץ וגישור שיביא להמלצות אפקטיביות. הבעל אינו מודע (או עושה עצמו כמי שאינו מודע) למעשיו, ולפגיעה שפגע באשתו במשך השנים. ולכן מנסה לכפות עליה שלום בית על ידי פניה לרבנים, ובדרישתו שבית הדין ישלח הצדדים ליועץ שיורה להם איך ישובו לשלום בית, וללא כוונה להיות פתוח לתובנות היועץ והמלצותיו, באם לא ימליץ כרצונו.
כאשר בית הדין שולח הצדדים ליעוץ, יש תועלת בדבר משני טעמים:
- הייעוץ והגישור מחדד עמדות הצדדים ומצריך הצדדים באם הם באים בנפש חפצה לבחון היכן הם עומדים ולהגיע להחלטה טובה ומושכלת בעצמם. גם אם הצדדים לא מסכימים ולא מגיעים לתובנות משותפות, בית הדין יכול להסתמך על חוות דעת היועץ.
- התועלת הנוספת הינה בירור הקורה באמת בין הצדדים. שהרי קיום הייעוץ הניטראלי גורם לצדדים לספר האמת, אף את האמת שנראית להם, ובמקרה זה אפשר לסמוך על חוות דעת היועץ לבירור האמת.
והנה כבר כתבנו בעבר שדינם של יועצי נישואין ועו”ס החוקרים לעומק את מערכת היחסים בין הצדדים, כדין נשים נאמנות שמושיבים ביניהם. שיש להן נאמנות לברר האמת במקום שאין עדים.
בהמשך פסק הדין התנגדה האישה למינוי יועץ מוסכם ובשל כך פסק בית הדין: ” בית הדין אינו יכול למצות בירור טענות האישה מכיוון שהיא לא מעוניינת להביא עדים נוספים. ומאידך גיסא מסרבת ללכת ליעוץ. ומשכך בית הדין אינו יכול לקבל את תביעתה מבלי שהדברים יובאו לידי מיצוי.
לפיכך, קובע בית הדין:
- א. לא הוכחה בפנינו עילה מספקת לחייב את הבעל לתת גט פיטורין לאשתו.
- ב. לאור טענות האשה, שאף שלא הוכחו, יש רגלים לדבריה, אין אנו יכולים לחייב את האשה ואפילו לא להמליץ לה לחזור לשלום בית.
- ג. מצב זה שהבעל מעוניין לחזור לחיות עם האשה , והאשה תובעת גירושין , ובפועל הצדדים גרים בנפרד ואין ביניהם קשר כלשהו, הינו מצב בלתי אפשרי. לפיכך מפנה ביה”ד את הצדדים ליעוץ זוגי, על מנת לנסות לגשר ביניהם, ולקבוע את המשך דרכם, לשלום בית או לגירושין”.
המקרים שהובאו במאמר מתארים מקרים של פתרון שיכול שיהיה בהדברות מתווכת בין שני צדדים ע”י יועץ שיכול ללמוד להכיר את הצדדים וידע לחשוב על פתרון צודק וחכם יועץ מוכשר ייטיב להבהיר לצדדים כי פתרון משפטי אינו בהכרח הפתרון היעיל וניתן אולי להביא זאת לידיעת בתי הדין על קיומם של יועצים שיכולים להיות ידו הארוכה של בית הדין, כמובן שעל הצדדים להרגיש בניגוד לבית הדין בפני היועץ ניתן לדבר גלויות ללא חשש לפסק דין מכיוון שהיועץ אינו מחייב הצדדים לקבל את פתרונות ולכן אינו יוצר רתיעה אצל הצדדים,כמו”כ הקפדה יתירה על השוויוניות ודיני חיסיון המידע ישדרגו את מעמד היועץ .
כמו כן יש פעמים ופסק הדין יתבסס על התרשמות מקצועית של היועץ “האם ראוי למאוס בבעל דין” דבר שלא יכול להיות מושג בפני בית הדין עקב זמנו המצומצם וחוסר התקשות הישירה, לדוגמ’ אדם “כפייתי” לא ניתן לזיהוי בדיון, אך בשעות יעוץ תתברר התנהגותו החריגה והמציקה.
בית הדין מצפה מהיועץ כי במידה והוא נתקל באדם המעוניין במלחמות טורדניות לשם המלחמה או לשם ההשפלה,להציג לבקשת בית הדין חוו”ד ברורה עם מסקנות חדות ואופרטיביות חו”ד תשמש כלי והוכחה נאמנת לפסק הדין, הניסיון מלמד שיועץ יעיל וחכם בית הדין מרבה להפנות אליו וממליץ מאוד על הפניה אליו מתוך מטרה להימנע – מפס”ד שלא בהסכמה.
לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם בנסיבות כל מקרה ספציפי. חובה להתייעץ עם טוען רבני מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים באתר/בגיליון זה ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי.
