עו”ד ישראל אדלשטיין
במאמר זה נפרט בדין חיוב מזונות לאישה, ונדגיש שאינו קשור לגידול הילדים ולהוצאות עליהם כך שבמזונות לאישה יחויב עקרונית גם בעל נשוי המגדל לבדו את הילדים .
חיוב מזונות אישה, שואב את קיומו מדיני הכתובה והנישואין, אישה שדין תורה פוטר את בעלה מתשלום מזונותיה לא תקבל מזונות אישה גם במהלך הנישואין- וכן “הגרושה אין לה מזונות”.
חיוב מזונות האישה:
במסגרת חיובי הכתובה מתחייב הבעל לאשתו לזון אותה ולספק את צרכיה.
לפי הדין והפסיקה הקיימת בפרשנות חיובי הכתובה – בבתי הדין.
- רק האיש חייב במזונות אשתו. אישה אינה חייבת במזונות בעלה גם אם היא אישה עשירה.
- האישה אינה חייבת לעבוד בכדי לפרנס את עצמה, ואף אם תפסיק לעבוד, על הבעל לזון אותה.
- כאשר בני הזוג חיים בנפרד “באשמת – הבעל” האיש יחויב במזונות אשתו.
- הבעל יחויב במזונות אשתו גם אם האישה עתירת נכסים וממון שאינו מניב. כלומר האישה אינה צריכה לממש את נכסיה לפרנסתה בגלל חששה שמוצדק בהלכה כי בסוף אם תממש – יגמרו נכסיה.
- בהתחייבות הבעל למזונות אישה על פי הכתובה, אין משמעות לאורך חיי הנישואין, משמע אישה הנשואה מספר ימים מצומצם ואישה הנשואה שנים רבות דינן שווה.
הסכום לתשלום מזונות האישה:
האיש מחויב לזון את האישה על פי רמת החיים לה הורגלה האישה בבית הוריה, ובמקרה שהבעל עשיר יותר מבית הוריה צריך לפרנסה כפי עושרו. על פי דין תורה חייב הבעל לשמר את רמת חייה של אשתו, מכאן נטבע המושג “עולה עימו ואינה יורדת עימו” שהכוונה היא לרמת חיים הגבוהה לה הורגלה הן בבית הוריה או בבית בעלה הגבוה מבניהם. במסגרת עלייתה של האישה ברמת החיים, האיש מחויב לספק לאישה מדור בדירה לה הורגלה ואינו רשאי לטלטלה ממקום מגורים אחד למקום מגורים פחות.
לעומת החיוב הברור למזונות האישה הנפסק בבתי הדין, הדעה המובילה בפסיקת בתי המשפט שמזונות האישה אינם חיוב מובהק של הבעל. ולכן בבא בית המשפט להחליט בעניין חיובו של הבעל במזונות אישה, ישקול בית המשפט על פי עקרונות של שוויון. “עיקרון השוויון”, כותב בית המשפט, מחייב לא רק להביא את יכולת ההשתכרות של הבעל כאלמנט בפסיקת מזונות אישה, אלא ליתן משקל גם ליכולת השתכרות האישה.
בית המשפט אינו מקבל באופן גורף את ההלכה שאישה אינה צריכה לעבוד לפרנסתה, והוא בוחן במספר פסקי דין את הנתונים האובייקטיביים לגבי עברה המקצועי, זמנה הפנוי ונסיבות הפסקת עבודתה.
בנוסף, בנישואין קצרים ימנע בית המשפט לפסוק מזונות לאישה, בכדי לא לקיים נישואין מלאכותיים, כזכור בית הדין הרבני הדן על פי דיני התורה מחייב בתשלום מזונות אישה ואינו מתחשב רק במשך הזמן בו היו קיימים הנישואין.
לסיכום: אישה בעלת יכולת השתכרות עצמאית, אישה שהייתה נשואה בנישואין קצרים, אישה שאינה מעוניינת כלל בגירושין אלא בשלום בית, וכן אישה המעוניינת לקבל את תשלום כתובתה, פנייתה לבתי משפט לחיוב מזונות האישה יפגעו בזכויותיה וקיימת עדיפות כלכלית לדיון בבית הדין הרבני בעניין מזונות האישה, וזאת חוץ מהאיסור החמור להיזקק לבית המשפט או לבית הדין לענייני משפחה הדנים שלא כדיני התורה .
לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם בנסיבות כל מקרה ספציפי. חובה להתייעץ עם טוען רבני מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים באתר זה ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי.
