בין הכאב, לשקט של המוות

במאמר נעסוק באובדנות, איך אדם מגיע למצב שהוא רוצה לסיים את חייו, ומה מוביל אותו לשם.

אובדנות מהווה בעיה משמעותית בבריאות הנפש  הציבורי העולמי על פי נתוני (2023)

world health organization, התאבדות נמנית עם גורמי המוות המרכזיים בעולם, במיוחד בקרב צעירים.

מבוא

אובדנות מוגדרת כפעולה מכוונת של אדם להביא לסיום חייו.

מדובר בתופעה רב-גורמית המשלבת מרכיבים ביולוגיים, פסיכולוגיים, סביבתיים ותרבותיים. היקף התופעה והשלכותיה החברתיות מחייבים בחינה מדעית שיטתית ויישום אסטרטגיות מניעה אפקטיביות.

גורמי סיכון מרכזיים

• דיכאון והפרעות מצבי רוח – מחקרים עדכניים שפורסמו ב American journal of psychiatry  (2020) מצאו כי הפרעת דיכאון מג’ורי היא אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר לנסיון אובדני.
• שימוש בחומרים ממכרים – אלכוהול וסמים מגבירים אימפולסיביות ופוגעים בשיפוט.
• בדידות ובידוד חברתי – מחקרים סוציולוגים מצביעים על קשר בין תחושת ניתוק חברתי ולבין עלייה במחשבות אובדניות.
• אירועי חיים טראומטיים – אובדן, פגיעה, אלימות או משבר כלכלי עשויים להיות כזרזים.

בדידות ובידוד חברתי כגורם סיכון מרכזי לאובדנות

למרות ריבוי פלטפורמות חברתיות, מחקרים מצביעים על כך ששימוש פסיבי ברשתות חברתיות עשוי להגביר תחושת השוואה חברתית וניכור. הקשרים דיגיטליים אינם בהכרח תחליף לאינטראקציה חברתית וקשרים בין אישיים אמיתית, יש תחושת “כולם מחוברים חוץ ממני” דבר שמעצים את תחושת הבדידות.

אני זוכרת תקופה בחיים שבה הייתי מוקפת אנשים כל הזמן. עבודה, משפחה, חברים. כלפי חוץ הכל נראה כרגיל. אבל בפנים הרגשתי כאילו אני עומדת מאחוריי זכוכית עבה. ראיתי אנשים צוחקים , מדברים, תחברים, ואני פשוט לא באמת שם.

בהתחלה זה היה קטן. ערב אחד לבד. אחר כך עוד אחד. ואז פתאום עברו שבועות בלי שיחה אמיתית. לא שיחה קלילה לא ” מה נשמע”, ואין באמת מישהו שרואה אותך.

מה שהיה לי הכי קשה בבדידות זה לא השקט, זו התחושה הזו שאתה לא חסר לאף אחד.

שאתה יכול פשוט להיעלם ואף אחד לא ישים לב.

המחשבות התחילו לנדוד למקומות חשוכים, לא כי רציתי לפגוע בעצמי, אלא כי הייתי מותשת מלהרגיש שקופה.

ואז קרה משהו פשוט, חברה ישנה שלחה לי הודעה “חשבתי עלייך היום” שתי מילים ששברו חודשים של שתיקה. זה לא פתר הכל , אבל זה הזכיר לי שאני לא בלתי נראית.

בדידות יכולה להעמיק בלי רעש. אבל לפעמים גם קשר קטן, אותנטי, מספיק כדי להתחיל להוציא אדם מהחושך.

סיכום

הספרות המחקרית מצביעה על בדידות ובידוד חברתי כגורמי סיכון משמעותיים לאובדנות , לא רק כתופעות נלוות לדיכאון, אלא כמשתנים עצמאיים בעלי השפעה ישירה.

התערבויות הממוקדות בהגברת תחושת שייכות, חיזוק קשרים משמעותיים והפחתת סטיגמה חברתית עשויות להפחית סיכון באופן ניכר.

האתגר המרכזי הוא רק לאתר אנשים מבודדים פיזית, אלא לזהות את אלה שמרגישים לבד גם כשהם מוקפים באחרים.

בדידות פועלת בכמה רמות:

פגיעה בתחושת שייכות- לפי המודל הבין אישי של ג’וינר, חוסר שייכות הוא אחד משני המרכיבים המרכזיים בהתפתחות מחשבות אובדניות.

שחיקה במשאבי ויסות רגשי- בידוד ממושך מגביר הרהור שלילי מתמשך.

ערעור זהות ומשמעות- קשרים חברתיים תורמים לתחושת ערך עצמי, בהיעדרם, תפיסת הערך העצמי נפגעת.

מחקר שפורסם ב- American journal of psychiatry  (2020) הראה כי תחושת בדידות מנבאת עלייה ברעיונות אובדניים גם בקרב נבדקים ללא אבחנה פסיכיאטרית קודמת, ממצא המדגיש את כוחה העצמאי של הבדידות כגורם סיכון.

הצעות ייעול לטיפול בבדידות בקרב צעירים

• התערבות מוקדמת במסגרות חינוכיות

שילוב מערכתי כחלק מתוכנית לימודים מחייבת, ולא רק כסדנאות חד פעמיות.

• זיהוי יזום ואקטיבי של צעירים מבודדים

פיתוח כלי סקר דיגיטלי אנונימי המאפשרים זיהוי מוקדם והפניה דיסקרטית לגורמי סיוע.

• טיפול פסיכולוגי ממוקד בדידות

הכשרת מטפלים להתמקד באופן ייעודי בבדידות כיעד טיפולי מרכזי, ולא רק כסימפטום נלווה לדיכאון.

• מעורבות הורים וקהילה

סדנאות להורים לזיהוי סימני בדידות ריגשית ולפיתוח תקשורת פתוחה ולא שיפוטית.

——————————————

ביבליוגרפיה ומגמות.

משרד הבריאות. (2003) אובדנות בישראל: נתונים ומגמות. ירושלים : משרד הבריאות.

Joiner, T. (2005) lnterpersonal-psychological theory of suicidal behavior. Ps

ychological Review, 112(4),828-848

American psychiatric Association.(2020) findings on depression and mood disorders as risk factors for suicidal behavior, American journal of

psychiatry