הרגש לזולת דק שבדקין מיעקב אבינו

פרשת ויצא

תמונה של הרה"ג חגי שושן
הרה"ג חגי שושן
ראש בית ההוראה "שערי הלכה ומשפט" יועץ הלכתי לראש"ל ונשיא מועצת הרבנות, רב קהילת משכן אברהם ביתר עילית.
הרגש לזולת דק שבדקין מיעקב אבינו

כתוב בפרשה (בראשית ל א-ב), וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי. ויִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן.

כמובן, שהכעס של יעקב אבינו לא היה כעס פשוט, אלא היתה לו סיבה לכעוס, וכמו שתרגם אונקלוס שם, ותְקֵיף רוּגְזָא דְּיַעֲקֹב בְּרָחֵל וַאֲמַר הֲמִנִּי אַתְּ בָּעְיָא הֲלָא מִן קֳדָם יְיָ תִּבְעַן דִּמְנַע מִנִּיךְ וַלְדָּא דִּמְעֵי’ פירוש ורגז יעקב על רחל ואמר ממני את מבקשת הלא לפני הקב”ה את צריכה לבקש שממך מנע פרי בטן. וכעין זה כתב הספורנו שם, ‘ויחד, על אמרה הבה לי, כאלו היה בידו לעשות זה, וכעס בקנאתו לכבוד קונו, ולא הביט לאהבתו אותה בזה׳.

הרי שיעקב כעס משום שקינא לכבוד הקב״ה, ואעפ״כ מצינו בחז״ל שהיתה עליו תביעה על כך, וכדאיתא במדרש (ב״ר עא ז), ‘א״ל הקדוש ברוך הוא, כך עונים את המעיקות, “חייך שבניך עתידים לעמוד לפני בנה”.

והיינו, שאע״פ שיעקב עשה זאת לתועלת, כדי לחנכה, מאחר ושמע כאן כעין זלזול בכבוד שמים, כאילו ח״ו הכל תלוי בו, ולא בקב״ה, ובודאי שקל והתבונן היטב והכריע שהדרך היחידה לחנכה הוא שיאמר לה זאת בדרך גערה, אבל מכל מקום חז״ל אומרים שהיתה תביעה עליו בזה, שלא הכריע כראוי.

וצריך להבין, מה העונש שקיבל בכך שבניו יעמדו לפני בנה? ועוד קשה, הרי הבנים של רחל הם גם בנים של יעקב, ומדוע אם כן לא הוצרכו אף הם להיות בכלל קבלת עונש זה, על חטאו של יעקב אביהם.

והנה, בפרשת מקץ, כשהשבטים עמדו לפני יוסף, נאמר (שם מב כא), ‘ויאמרו איש אל אחיו, אבל אשמים אנחנו על אחינו, אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו, ולא שמענו, על כן באה אלינו הצרה הזאת׳, ומבואר מדברי הכתוב, שהאחים לא התחרטו על עצם המכירה, אלא רק על ‘אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו’. והביאור בזה הוא כמו שכתב הספורנו (שם לז יח), ‘והנה הגיד הכתוב, כי ציירו בליבם וחשבו את יוסף לנוכל ומתנקש בנפשם, להמיתם בעולם הזה או בעולם הבא, או בשניהם, והתורה אמרה הבא להרגך השכם להורגו’. דהיינו, שהאחים החשיבו את יוסף ל’רודף’, וסברו שהוא מתכוין להיות ‘אב רביעי’, כהמשך לאברהם יצחק ויעקב, וכל כלל ישראל ייצא רק ממנו, ואילו שאר השבטים יידחו כישמעאל ועשו, ועל כן פסקו שדינו כ’רודף’ ברוחניות. ואמנם האמת הייתה כמו שכתוב בתורה ‘ויקנאו בו אחיו, ‘וישנאו אותו’, אבל בשעת המכירה הם פסקו לפי הבנתם.

ובזה יש לבאר ענין ‘חייך שבניך עתידים לעמוד לפני בנה’, שכן כאשר יוסף התחנן לפני האחים וביקש שירחמו עליו, אם היו אחיו מרגישים את צערו בשלימות, היו מבינים שעל אף כל החשבונות הם צריכים לוותר לו, [ורגש הרחמים היה מבטל את רגשות הקנאה והשנאה, וכך היו יכולים לעמוד על אמיתת הדברים], אבל מכיון שליעקב אביהם היה איזה חסרון בדקות בהרגשת צער הזולת, שהתבטא בכך שכעס על רחל וגער בה, על כן גם הם לא הרגישו את צרתו של יוסף כשהתחנן לפניהם. ורק כשהאשים אותם כמרגלים, ודרש מהם להוריד את בנימין למצרים, אז הרגישו את התחושה של אדם הנמצא במצוקה לפני אדם שרוצה להרע לו, ואז הבינו איך יוסף הרגיש בזמן המכירה, והודו שחטאו בכך שלא שמעו לתחנוני יוסף. ונמצא, שמה שאמר לו הקב״ה ‘חייך שבניך עתידים לעמוד לפני בנה’ לא היה בתורת עונש, אלא היה זה תיקון לחיסרון שנוצר אצל השבטים מכוחו של יעקב.

אלא שעדיין צריך ליישב את התמיהה השניה, מדוע בני רחל לא היו צריכים לתקן את החיסרון הזה, הרי גם הם היו בני יעקב?

והתשובה לכך, שבני רחל לא הוצרכו לזה, מאחר שרחל זכתה לשלמות בעניין זה של הרגשת צער הזולת, שהרי יעקב אבינו מסר לה סימנים כדי שלא ירמהו אביה וייתן לו את לאה במקומה, ומכל מקום בשעת מעשה הרגישה רחל את גודל צערה ובושתה של לאה כשיעקב יגלה שהיא אינה רחל, ועל כן הלכה מדעת עצמה ומסרה לה את הסימנים, והסכימה לוותר על הזכות הגדולה להינשא ליעקב אבינו! ולכן בניה של רחל לא הוצרכו לתקן את החיסרון הדק שהיה ליעקב אביהם, כיון שרחל אימם השלימה להם את החיסרון.

וזה הלימוד שיש לנו ללמוד מהפרשה, לחשוב על השני ולהרגיש אותו, יש סיפור על החזו״א, שפעם נסע לפתח תקוה, כדי לשמש כסנדק בברית. אחר הסנדקאות נגשו אליו אנשים רבים, לבקשת ברכה ועצה, וכן לשאול שאלות בהלכה, שהרי כשגדול הדור נמצא כולם רוצים לתפוס אותו … כך ישב איתם בנחת שעה שלימה, וענה לכל אחד מה שהיה צריך. לאחר מכן כשנכנס לרכב בדרכו חזרה, פנה לנהג ואמר לו ‘כשאתה מתחיל לנסוע תיסע בבקשה לאט באד׳. הנהג התפלא על בקשה זו ולא הבין טעמה. וביאר לו החזו״א טעמו, טעם שרק לב טהור כמו שהיה לחזו״א יכול להרגיש, ואמר לו כך, אילו היינו מזדרזים לעזוב את המקום במהירות, היו הרואים סבורים שמאחר והטריחו אותי יותר מדי לפיכך אני ממהר לברוח, ויחשבו שהיה לי קשה להישאר אצלם, לפיכך רציתי שתיסע לאט בתחילת הדרך, כשאנו עומדים עדיין מול עיניהם. זה נקרא להרגיש את השני. כמה כיבד החזו״א כל אחד, כמה היה חשוב לו שאף אחד לא ייצא ממנו עם איזו הרגשה רעה חלילה. הקב״ה יזכנו לשים לב לחשוב על האחרים, להזהר בכבודם כראוי, להתבונן ולהרגיש מה שהם מרגישים, ולהתחזק בענינים ש׳בין אדם לחבירו׳. (משנת רמ״ה-ממשנתו של הגאון רבי משה הלל הירש שליט״א)

אהבתם את המאמר? שתפו

אודות המחבר:

הרה”ג חגי שושן שליט”א הוא ראש בית ההוראה  “שלמות המשפחה” למענה בכל תחומי ההלכה ובתחום המשפחה.
לפניות לבית ההוראה ניתן להתקשר למספר: 2873*
למענה מיידי בווצאפ, הצטרפו לקבוצות הוואטספ של בית ההוראה:
שאלות כלליות בהלכה: https://chat.whatsapp.com/GJoLn3haLK0ICPgcSfGkSy
שאלות בתחום המשפחה – לנשים בלבד: https://chat.whatsapp.com/FqRxwfTPWaWEkyUHdipvTg
שאלות בתחום המשפחה – לגברים בלבד: https://chat.whatsapp.com/EnK2KnJqyVRADvC7yLleZf

הצטרפו לערוץ הוואטספ שלנו ועקבו אחר תוכן הלכתי אקטואלי, זמני היום בהלכה מאמרים תורניים ועוד :https://whatsapp.com/channel/0029VaM1WiaGOj9uYkbYuH3g

מאמרים נוספים בתחום

הבוטח בה’ וכל מעשיו לשם שמים ישוגב
"וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה" גְּדֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל

הברכה האמיתית
בפרשת השבוע מסופר שלבן בירך את רבקה: "אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפַי רְבָבָה". ונשאלת השאלה - ממתי

עבודת ה’ למען הזולת
כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט

למאמרים נוספים של המחבר

הבוטח בה’ וכל מעשיו לשם שמים ישוגב
"וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה" גְּדֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל

הברכה האמיתית
בפרשת השבוע מסופר שלבן בירך את רבקה: "אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפַי רְבָבָה". ונשאלת השאלה - ממתי

עבודת ה’ למען הזולת
כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט

מה תרצו לחפש?